הקשר בין בלוטת התריס לבלוטת יותרת הכליה

• סימנים וסימפטומים של עייפות יותרת הכליה
• קשרים בין תת פעילות בלוטת תריס לעייפות יותרת הכליה
• בעיה: טיפול בתחליפי בלוטת התריס ועייפות יותרת הכליה
• בדיקת מעבדה לעייפות יותרת הכליה
• בדיקות רוק

הקשר בין בלוטת התריס לבלוטת יותרת הכליה הוא נושא שראוי למחקר מעמיק.

בלוטות יותרת הכליה הן שתי בלוטות בצורת אגוז שיושבות על גבי הכליות. הן מפרישות הורמונים – כגון קורטיזול, אפינפרין ונוראפינפרין – שמסדירות את תגובת הדחק. אבל הורמונים אלה ממלאים תפקידים חיוניים אחרים, שרבים מהם קשורים ישירות לבריאות בלוטת התריס. למעשה, כפי שנראה, תפקוד תקין של בלוטת התריס תלוי בבריאות של בלוטת יותרת הכליה.

עייפות יותרת הכליה מוגדרת על ידי אי ספיקה חלקית של קורטיזול. אין לבלבל בין עייפות יותרת הכליה לבין מחלת אדיסון, אי ספיקה כרונית של יותרת הכליה הנגרמת על ידי ליקוי אוטואימוני, זיהומים מסוימים (כגון שחפת), או סיבות אחרות, נדירות יותר. עייפות יותרת הכליה היא תוצאה של בעיות באורח החיים וסטרס כרוני, בדרך כלל, פיזי או רגשי (לחץ למידע נוסף) .

סימנים וסימפטומים של עייפות בלוטת יותרת הכליה

הרשימה ארוכה, וכוללת: חולשה, חוסר האנרגיה בבקרים וגם בשעות אחר הצהריים בין 3 עד 5 בערב, צורך בקפה או ממריצים כדי להתחיל את הבוקר, אלרגיות, שפעת ומחלות ריאה אחרות בתדירות גבוהה (שנוטים להימשך זמן רב יותר מהרגיל), כאבי שרירים ומפרקים, סחרחורות, לחץ דם נמוך, רמת סוכר נמוכה בדם (לחץ למידע נוסף) , טמפרטורת גוף נמוכה, תשוקה לאוכל ולמלח, שינה לא מספקת, עיגולים שחורים מתחת לעיניים, אבדן שיער בצורה לא מוסברת, עור יבש ודק, קווים של פיגמנט כהה בציפורניים, מאמץ מוגבר בכדי לבצע משימות יומיומיות, ירידה ביכולת להתמודד עם לחץ, נטייה לרעוד כאשר תחת לחץ, עצבנות, חרדה, דיכאון, פגיעה בזיכרון, עייפות, עלייה בתסמינים הטרום וסתיים אצל נשים, מחלת שד פיברוציסטית, ירידה בחשק מיני, והזדקנות בטרם עת.

לא ניתן לאבחן מצב של עייפות יותרת הכליה בודאות בהתבסס על הסימנים או הסימפטומים האלו. כאשר הם מופיעים יחד סימנים וסימפטומים אלו יוצרים תסמונת או תמונה מסוימת – שהאדם תחת לחץ (כל עוד פתולוגיות גופניות אחרות נפסלו). סימנים וסימפטומים אלו הם התוצאה הסופית של לחץ מוגזם חמור או כרוני חריף וחוסר היכולת של הגוף להפחית אותו.

תת פעילות בלוטת התריס בשל עייפות בלוטת יותרת הכליה

מה שיובא להלן נכתב בהשראת מחקריו של הרופא ד"ר מייקל לאם. ד"ר לאם, הוא מומחה בתזונה ורפואת אנטי אייג'ינג , בקליפורניה, והוא המנהל של המרכז לעייפות בלוטת יותרת הכליה ע"ש לאם.

תת פעילות בלוטת התריס למיטב ידיעתנו יכולה להיות ראשונית או משנית. ניתן לטפל בתת פעילות עיקרית של בלוטת התריס ביעילות על ידי נטילה של הורמון בלוטת התריס. אם תסמיני תת פעילות בלוטת התריס כגון טמפרטורת גוף נמוכה, עייפות, עור יבש, עצירות, נשירת שיער ועלייה במשקל נמשכים למרות טיפול בתחליפי הורמון בלוטת התריס ללא קשר לערכים המתקבלים במעבדה, יש לחפש במקום אחר את הסיבה לתת הפעילות של בלוטת התריס.

עייפות יותרת הכליה היא אולי הגורם השכיח ביותר לכשל של בלוטת התריס, גם מבחינה קלינית וגם מבחינה תת קלינית, ובכל זאת מתעלמים ממנה בתדירות גבוהה מאוד. לעתים קרובות היא אחראית לכישלון הטיפול. תת פעילות בלוטה תריס מסוג זה יכולה להחשב כחלק מ"תת פעילות משנית של בלוטת תריס " מכיוון שהתפקוד הירוד של בלוטת התריס נגרמת כתוצאה מתפקוד לקוי של מערכת אחרת או איבר אחר ולאו דווקא בגלל בלוטת התריס עצמה. תת תפקוד של בלוטת יותרת כליה לעתים קרובות מוביל לתת תפקוד של בלוטת התריס , שבאופן קלאסי מבחינים בו כתוצאה מרמה נמוכה של T4 חופשי ו- T3 חופשי, TSH גבוה, וטמפרטורת גוף נמוכה. מעטים הרופאים המאומנים לזהות מצב של עייפות יותרת הכליה. למרבה המזל, ניתן להחזיר לתקין מצב של תת פעילות משנית של בלוטת תריס כאשר שורש הבעיה, שהוא עייפות יותרת הכליה, מטופל ונפתר.

כאשר בלוטות יותרת הכליה נחלשות או מגיעות לקצה היכולת, היכולת שלהן לטפל בלחץ הקשור בתפקודי גוף נורמלים ודרישות אנרגיה נמצא בסכנה לעתים קרובות. על מנת להבטיח הישרדות, בלוטות יותרת הכליה כופות הפחתה בויסות ייצור האנרגיה ושמות את הגוף במצב של קטבוליזם. במילים אחרות, הגוף מאט את חילוף החומרים כדי להפחית את עומס העבודה שלו משום שהוא זקוק למנוחה (בזמנים של לחץ, זה בדיוק מה שהגוף צריך). בלוטת התריס, השולטת בחילוף חומרים, תפחית את פעילותה על ידי כך שהיא תייצר פחות הורמוני T4 ו T3. בנוסף, ההפחתה תוביל לעלייה בגלובולין בלוטת התריס (TBG), החלבון המוביל שלהם. כתוצאה מה- TBG המוגבר (כמו במקרה של דומיננטיות האסטרוגן), יותר הורמוני בלוטת התריס ייקשרו באופן יחסי והורמונים פעילים פחות (T3) ישתחררו לתאי הגוף שבו הם עובדים. כתוצאה מכך, יופחתו רמות ה- T4 וה- T3 החופשיים בדם. במערכת מתוזמרת היטב זו שמטרתה שיפור ההישרדות, הגוף מפנה חלק מה- T4 הזמינים לייצור של ה- T3 ההפוך הלא פעיל, הפועל כמעצור ומתנגד לתפקוד של ה-T3 . הירידה ברמות ה-T3, בשילוב עם עלייה ברמות ה-T3 ההפוך עלולה להימשך גם אחרי שהלחץ ירד ורמות הקורטיזול (תגובת יותרת הכליה ללחץ) חזרו לקדמותן. אם רמות ה-T3 ההפוך הן השולטות, תיווצר התנגדות ל- T3 שעשויה להוביל למצב הנקרא דומיננטיות T3 הפוך. התוצאה תהיה סימפטומים של תת פעילות בלוטת התריס למרות הרמות המספקות של T4 ו T3 במחזור הדם. לפיכך, לגוף יש מגוון רחב של דרכים בהן הוא יכול להפחית את ייצור אנרגיה כדי לשפר את ההישרדות בעזרת בלוטות יותרת הכליה.

במקרים כאלה, תוצאות בדיקות מעבדה של ה- T4 החופשי וה-T3 החופשי יכולות לחזור תקינות עם סימפטומים קלאסיים של תת פעילות בלוטת תריס. לחלופין, רמות ה-T4 החופשי וה-T3 החופשי עשויות להיות נמוכות, בעוד רמת ה- TSH תקינה או גבוהה. בשני התרחישים, טיפול בתחליפי בלוטת התריס מבלי לקחת בחשבון קודם לכן חיזוק של בלוטות יותרת הכליה הוא טעות נפוצה ולעתים קרובות מוביל להחמרה של עייפות בלוטת יותרת הכליה לאורך זמן. אני אסביר למה.

בעיה: טיפול בתחליפי בלוטת התריס ועייפות בלוטת יותרת הכליה

לפי ד"ר לאם, 70% מהאנשים הנוטלים תחליפי הורמונים של בלוטת התריס ממשיכים להתלונן על סימפטומים. אין זה יוצא דופן שישנם סימפטומים מוכרים במקביל גם של תת תפקוד בלוטת התריס וגם של תת תפקוד בלוטת יותרת הכליה. רוב הרופאים נוטים לפספס את זה בגלל הבורות שלהם בנוגע לעייפות בלוטת יותרת הכליה. בעיקר מטופלים שאובחנו עם תת פעילות של בלוטת תריס על רקע אירוע טראומטי ומלחיץ כגון הריון, תאונה, זיהום או טראומה רגשית כמו גירושין או מוות של האדם אהוב צריכים להיות בכוננות אם תחליף ההורמונים לא עוזר. אצל אלו שיש להם ויסות חלש של טמפרטורת גוף ישנה נטייה למצג מעורב .

למעשה, אם אנשים עם תת פעילות של בלוטת התריס שיש להם גם סימפטומים של עייפות יותרת הכליה לוקחים רק הורמון בלוטת התריס, התגובה לפעמים תהיה שלילית. זה נכון שיתכן ולאנשים אלה, כפי שכבר אמרתי, יש סימפטומים מקבילים, אך ההקבלה הזו מטעה בכך שהיא מסתירה את הימצאותה של עייפות יותרת הכליה – שכן חלק מהסימפטומים של עייפות יותרת הכליה דומים לאלה של תת פעילות בלוטת התריס . אם הם נוטלים רק את הורמון בלוטת התריס ומתעלמים מעייפות יותרת הכליה בתוצאה תהיה האצה של חילוף חומרים עשויה להחמיר את תת הפעילות של בלוטת יותרת הכליה.

הסיבה לכך היא פשוטה. תחליפי בלוטת התריס נוטים להגביר את תפקוד חילוף החומרים ותפוקת האנרגיה. העלאת קצב חילוף החומרים הבסיסי הוא כמו העברה של כל המערכות של הגוף להילוך גבוה בזמן שהגוף מנסה לנוח על ידי הפחתה של הפעילות. מנגנון ההישרדות של הגוף נועד להשיג הפחתה ברמות ה- T4 וה- T3, ולא להגדיל אותם. "מה שהגוף רוצה לעשות (להאט) ומה שהתרופה נועדה לעשות (להאיץ) מנוגדים זה לזה באופן דרמטי", כותב ד"ר לאם.

"במקרים רבים," אומר ד"ר לאם, "הטיפול בתת פעילות בלוטת תריס מבלי לחזק קודם את בלוטת יותרת הכליה, מקביל לשפיכת שמן על אש. מערכת יותרת הכליה שנמצאת במצב של חולשה במצב אנרגיה נמוך עשויה לא להיות מסוגלת לשאת בעול של שימוש באנרגיה נוספת. מה שיותרת הכליה זקוקה לו הוא מנוחה, לא עבודה נוספת ".

בואו נסתכל על זה בפירוט נוסף. זה נכון שתרופות לבלוטת התריס שניתנות בנסיבות אלה עלולות להוביל להקלה זמנית של סימפטומים ולתת אנרגיה בהתחלה. רמות ה- T4ה- , T3 וה- TSH המתקבלות במעבדה עשויות להראות מגמה של שיפור. אך, מדובר במצב שחולף במהרה. בסופו של דבר, העייפות חוזרת כשתרופת בלוטת התריס מחלישה אפילו יותר את את בלוטת יותרת הכליה שנמצאת במצב של תשישות גם ככה ולעתים קרובות מאפשרת החמרה של משבר בלוטת יותרת הכליה. רמת העייפות הכללית עולה הרבה מעבר לרמת העייפות שבה התרופות מנסות להילחם. "הגדלת המינון של תרופות בלוטת התריס בשביל למנוע החמרה ברמת העייפות היא לא דרך הפעולה המוצלחת ביותר", אומר ד"ר לאם, "המטופלים ירגישו 'מתוחים ועייפים'. הם יסבלו מתשישות מתמדת, לא יצליחו להירדם, יחושו חרדה במהלך היום, עליה ברמת הישנוניות , ועלייה במשקל. אי ספיקה של בלוטת יותרת הכליה, במיוחד אחרי שהיא נחשפת על ידי תוספת של הורמון בלוטת התריס, מגבירה את סבלם של מטופלים אלה. כל עוד בלוטת יותרת הכליה עדיין מתפקדת, הגוף ממשיך להפחית את הפעילות שלה כמה שאפשר, מקהה את תגובת הגוף לתרופות של בלוטת התריס ". לאורך זמן, למרות שיפור או ייצוב של רמות ה-T4 , ה-T3 וה- TSH שעשויים להיחשב בטווח התקין, המטופל עשוי לבקש מינון גדול אף יותר של תרופה על מנת להרגיש טוב. עם תוצאות תקינות בבדיקות המעבדה, הוא לא יקבל אותו, למרות הסימפטומים הבלתי פתורים של תת פעילות בלוטת תריס שימשיכו להציק לו למרות התרופות. במקרים כאלה, החזרת תפקוד בלוטת יותרת הכליה למצב תקין הוא המפתח לבעיה ולעתים קרובות מוביל לפתרון ספונטני של הסימפטומים של תת פעילות בלוטת התריס. "קיימת הזדמנות אדירה לבריאות טובה יותר", כותבים בני הזוג, ד"ר ריצ'רד וד"ר קרילי שיימס, המחברים של הספר Thyroid Power , "מכיוון שהגישה הנכונה במקרה זה היא לטפל בחולה גם בשביל בלוטת התריס וגם בשביל בלוטת יותרת הכליה בו זמנית". ד"ר לאם כותב: "ככל שהחולה הסובל מבעיות בבלוטת יותרת הכליה יחלים מהם מהר יותר, כך יפתרו מהר יותר הסימפטומים של תת פעילות בלוטת התריס. זה יכול לקרות אפילו תוך מספר שבועות. אלו שנוטלים תחליפי הורמון בלוטת התריס תמיד ימצאו שהם זקוקים לפחות תרופות אחרי שמצב בלוטת יותרת הכליה שלהם התייצב. למעשה, יתכן והם לא יזדקקו לתחליף הורמונים לבלוטת התריס בכלל ויוכלו להפחית את השימוש בו בהדרגה עד שלא יזקקו לו לחלוטין עם הזמן, אחרי שתפקוד בלוטת יותרת הכליה שלהם התייצב".

אצל אלו הסובלים מתת פעילות בלוטת תריס, אבל לא מצליחים לשפר את מצבם עם תחליפי הורמון בלוטת התריס תמיד כדאי לבדוק אם מדובר בעייפות יותרת הכליה כאטיולוגיה אפשרית לבעית בלוטת התריס שלהם.

בדיקת מעבדה לעייפות בלוטת יותרת הכליה

הורמוני בלוטת יותרת כליה, קורטיזול ו- DHEA (dehyroepiandrosterone), נמוכים במקרה של עייפות יותרת הכליה, אך הם עדיין נמצאים בטווח "התקין" (ולא נמוך מספיק כדי להצדיק את אבחנה של מחלת אדיסון על ידי בדיקות דם רגילות). למעשה, הורמוני יותרת הכליה יכולים להיות חצי מהרמה האופטימלית, ועדיין להיות מתויגים כ-"תקינים". רמה "תקינה" של הורמוני יותרת הכליה לא אומרת שהמטופל הוא ללא עייפות יותרת הכליה. כתוצאה מכך, תפקוד בלוטת יותרת הכליה של מטופלים נבדקה ונאמר להם שהרמה "תקינה", אבל במציאות, הפעילות של בלוטת יותרת הכליה שלהם אינה אופטימלית כלל, עם סימנים וסימפטומים ברורים בעוד הגוף זועק לעזרה ולתשומת לב.

בדיקת רוק

בדיקות של קורטיזול וDHEA חקורות את תפקוד בלוטת יותרת הכליה באופן קלאסי. בפלזמה, כל הורמון קשור בחוזקה לחלבון הנשא שלו, אבל רק החלק החופשי פעיל מבחינה ביולוגית והוא פועל באמצעות קולטנים תוך תאיים ספציפיים שמשפיעים על אינספור מערכות גוף. לדוגמא, בפלזמה, רוב הקורטיזול קשור לגלובולין קושר קורטיקוסטרואידים.

הדרך הטובה ביותר לבדוק את בריאות יותרת הכליה היא למדוד את הרמה החופשית של הורמוני יותרת הכליה העיקריים. בדיקת רוק היא כלי שהוכחה יעילותו, משום שהוא מודד את כמות ההורמונים החופשיים שנמצאים בגוף במקום את ההורמונים הקשורים שלרוב בודקים אותם בבדיקת דם. רוק הוא אולטרה-תסנין טבעי של הדם, וסטרואידים שאינם קשורים על ידי החלבונים הנשאים בדם מפוזרים ברוק באופן חופשי (חלבונים נשאים הם מולקולות שגדולות מדי בשביל להיכנס לרוק). בדיקת הורמונים ברוק היא כלי אבחון אמין יותר מאשר בדיקת הורמונים שקשורים לחלבונים בבדיקות דם. (לחץ למידע נוסף)

אני מציע במרפאה שלי בדיקת רוק, כאשר היא נחוצה (כל מקרה לגופו). אני מספק פרשנות ותרופות המבוססות על ההורמון שנדרש בסופו של דבר.