מאת דר נורברט קורלנד, מטפל בתת פעילות בלוטת התריס בקליניקה בכפר סבא, ליצירת קשר ולפרטים נוספים מוזמנים להתקשר לטלפון 09-7601440.
שלושה מצבים אפשריים להופעה של תת פעילות בלוטת התריס, לפני, במהלך ואחרי ההריון.
תת פעילות בלוטת התריס מתבטאת בעצירות, התכווצויות שרירים, עלייה במשקל, שינויים במצבי הרוח, הפרעות שינה, עייפות, הרגשת קור בגוף, יובש בעור, מחזור לא סדיר. בתקופה ללא הריון, מצב של תת פעילות בלוטת התריס יכול לנבוע מניתוח בלוטת התריס, תופעות לוואי של תרופות מסוימות, לאחר טיפולי הקרנות לראש ולצוואר, או בשל תירואידיטיס אוטואימיוני של השימוטו או תירואידיטיס מרכזית.
לפני ההריון, תת פעילות בלוטת התריס יכולה להשפיע על הפוריות, להקשות על הכניסה להריון או להגדיל את הסיכון להפלה. זו הסיבה שחשוב לאבחן ולטפל בבלוטת התריס לפני ששוקלים כניסה להריון. באופן גורף לנשים עם היסטוריה רפואית אישית או משפחתית של הפרעות בבלוטת תריס, נשים הסובלות ממחלה אוטואימונית מכל סוג שהוא, נשים שטופלו בעבר בהפרעת יתר פעיולות בלוטת התריס. הסיכון להפלה גדול פי שלושה בקרב נשים הנושאות נוגדנים נוגדי בלוטת התריס מאלו שאינן נושאות נוגדנים אלה גם כאשר התפקוד של בלוטת התריס תקין. איגוד האמריקאי לבלוטת התריס (American Thyroid Association) ממליץ לשמור על רמת TSH מתחת ל 2.5 mUI/l בקרב נשים המטופלות בתת פעילות בלוטת התריס בגיל פוריות אשר מעוניינות להכנס להריון.
תת פעילות של בלוטת התריס יכולה להופיע במהלך ההריון, ולרוב נובעת מתירואידיטיס אוטואימונית. תקופת ההריון היא מצב אימונולוגי ייחודי. בעוד שחלק מן המחלות האוטואימוניות מראות באופן ספונטני שיפור או אפילו הפוגה במהלך ההריון, מחלות אוטואימוניות אחרות אינן מושפעות או אף מחמירות. אצל נשים הסובלות ממחלת תירואידיטיס אוטואימוני לפני הכניסה להריון (ההתעברות), ההריון בדרך כלל אינו מקושר לשיפור או החמרה של המחלה.
תירואידיטיס אוטואימוני עלול להתרחש לראשונה במהלך ההריון. במקרה זה, לצערנו אפשר לבלבל בין תסמינים רבים של תת פעילות בלוטת התריס לאלה של הריון וכתוצאה מכך המחלה לא תאובחן ולא תטופל. ללא טיפול, עשויות להיות לכך השלכות חמורות על האם (עלייה בסיכון להפלה, יתר לחץ דם, רעלת הריון – נקראה בעבר טוקסמיה) וגם השלכות חמורות לתינוק (פיגור בהתפתחות פסיכומוטורית).
כאשר האישה כבר מטופלת בתת פעילות בלוטת התריס, הצורך שלה בהורמון בלוטת התריס גדל ב-30% עד-50% במהלך ההריון. ההריון מצריך שינוי והתאמה של הטיפול בהתאם לרמות TSH, T4 ו- T3. הניטור צריך להיות סדיר, כל חודש בתחילת ההריון. המטרה היא שרמת ה- TSH תהייה שווה או נמוכה מ-1 mIU/l. הורמוני בלוטת התריס האימהיים עוברים דרך השליה. בלוטת התריס של התינוק מתחילה לתפקד בין החודש השני לשלישי של תקופת ההריון. התרופות החלופיות להורמונים בטוחות לעובר ולתינוק בזמן הנקה.
לאחר הלידה, ב-8% עד-10% מהמיקרים אצל נשים בעלות נטייה גנטית תופיע תת פעילות בלוטת התריס "לאחר לידה" (post-partum). זאת דלקת בלוטת התריס (תירואידיטיס) אוטואימונית והיא נובעת מתופעת ריבאונד (rebound) חיסונית. היא מתרחשת כ-3 עד-9 חודשים לאחר הלידה ונמשכת בין 9 ל -12 חודשים. 20% מהמקרים יישארו במצב קבוע של תת פעילות בלוטת התריס.
מאובחנת ומטופלת, תת פעילות של בלוטת התריס מאפשרת להיכנס להריון ולהביא להריון ללא בעיה לעובר ולאם, בקצב של ניטור ביולוגי קבוע על מנת להתאים את מינון תחליף הורמון בלוטת התריס במידת הצורך.
מאת דר נורברט קורלנד, מטפל בתת פעילות בלוטת התריס בקליניקה בכפר סבא, ליצירת קשר ולפרטים נוספים מוזמנים להתקשר לטלפון 09-7601440.