הפיברומיאלגיה ברפואת ילדים

בארה"ב, הדו"ח הלאומי של שירותי הריאומטולוגיה מציין שהפיברומיאלגיה מגיעה במקום השלישי של הביקורים.

הפיברומיאלגיה פוגעת בילדים וגם בבוגרים, באותם תאים, באותם מערכות, באותם איברים. ההבדל הוא שהילדים לא מפנים את תשומת ליבם למחלה, אין להם מושג של הבעיה הפתולוגית בכללותה.

צריך לדאוג כאשר:

– ישנם כאבים ששמים על חשבון הגדילה באיברים התחתונים המופיעים לפני תקופת טרום-התבגרות או עוד לפני גיל זה;

– עייפות בבוקר לא רגילה

– כאשר הילד רוצה לישון מתי שכל חבריו פעילים ומשחקים;

– של חולשה לא מוסברת ועייפות ללא סיבה מוצדקת;

– חוסר ריכוז או מבטים בוהים;

– בעיות זיכרון;

– כאבים בבטן;

– עצירות או שלשול הנמשכים יותר מהרגיל או מתחלפים ביניהם;

– סינדרום קדם-וסת המחריף את שאר הסימפטומים;

– כאבי ראש או מיגרנות.

חשוב לציין כמה מאפיינים:

ההפרעות שינה הינם דבר שגרתי אצל הילד או הנער/ה המתבגר/ת הפיברומיאלגי וחשוב לחקור אותם. גם אם נרדמים בקלות, הם מתעוררים הרבה ללא סיבה ניכרת. השינה שלהם אינה מחזירה אנרגיות אבל הם מתעלמים מכך לרוב. ההתעוררויות קשות והעייפות מורגשת כל סוף של בוקר. מתבגר, בחור או בחורה, המצהיר על הרגשה טובה יותר (לגבי העייפות וגם הכאבים) לאחר 9 או 10 שעות שינה רצופות לא סובל ככל הנראה מפיברומיאלגיה.

העייפות מורגשת מתי שהם משתדלים לשמור על פעילויות פיזיות, אינטלקטואליות ומהנות רגילות. הוריהם אומרים לרוב: "הילד שלי חסר אנרגיה בכל. משהו לא בסדר איתו". למתבגרים הפיברומיאלגים בעיות זיכרון וריכוז המתלווים עם הפרעות דיכאוניות. הפניית שאלות תקבע אם הדיכאון הוא פסיכוסומאטי או שהוא משני לאחר הכאב והעייפות של הפיברומיאלגיה. חשוב לאבחן מכיוון שרק דיכאון פסיכוסומאטי ידרוש בירורים נוספים.

בגלל הכאבים בשרירים ובעצמות הבולטים, צריך לפסול קודם כול את הבעיה הריאומטולוגית ובמיוחד את הארטריטיס הילדות (AJ). היא לא תתאים בדיוק כמו פתולוגיות ריאומטולוגיות כרוניות אחרות ממול ההיעדרות של דלקות קליניות וביולוגיות. צריך לציין שהתנפחות האצבעות והידיים מאפיין לרוב את הצעירות הפיברומיאלגיות אבל הבדיקה הקלינית לא מאשרת אותה מכיוון שאף סימן של הארטריטיס אינו מאובחן.

בתחילת המחלה, הילדים והמתבגרים מראים הרבה פחות סימנים של הנקודות הרגישות מאשר הבוגרים. כך שהמינימום של 11 נקודות רגישות אינו נדרש עבורם כדי לאבחן את הפיברומיאלגיה.

אבחון הפיברומיאלגיה אצל הילד והמתבגר צריך לקרות כמה שיותר מוקדם ולהתחיל את הטיפול. ה"מיפו" יגלה בקלות את הנפיחויות והגבשושיות שיתרמו לאבחון, במיוחד אצל הילד המאוד צעיר שאינו יודע לבטא את כאביו.

שימוש בגואיפנזין ללא סכנה לא משנה מהו גיל הילד. בריאותיו תחזור אליו מהר וללא קשיים רבים. ילדים פיברומיאלגים ברי מזל בימינו מכיוון שקיים טיפול יעיל עבורם אשר הוריהם לא זכו כאשר אבחון המחלה לא היה קיים אפילו במשך שנים.