לפטין הוא הורמון המיוצר על ידי תאי שומן. התפקיד שלו הוא לשלוח אותות למוח כדי שהוא יאיץ את חילוף החומרים של השומן וידכא את התשוקה לאוכל. לפטין מגיע ישירות לתאי העצב, בחלק מהמבנים של ההיפותלמוס, שהם המטרה שלו ובכך יוצר את הרגולציה של התיאבון ומשקל הגוף. כך, ההיפותלמוס מקבל אות שמספיק אוכל כבר נאכל ומדכא את התיאבון. אצל אנשים שסובלים באופן כרוני מעודף משקל הבעיה היא שהאיתות של הלפטין להיפותלמוס לא יעילה, ולא פועלת לצמצום תיאבון או מעוררת פירוק של שומן (ליפוליזה). מדענים קוראים למצב זה "ההתנגדות ללפטין".
מחקרים מראים כי אצל הרוב המכריע של אנשים בעלי עודף משקל שחווים קושי לרדת במשקל יש דרגות שונות של התנגדות ללפטין, שבו ללפטין יש יכולת נמוכה להשפיע על ההיפותלמוס בצורה תקינה לשם ויסות חילוף החומרים.
רמות הלפטין נבדקות בדם. אצל חולים עם השמנת יתר שכיחה ישנה עלייה פי 10 של רמות הלפטין מאצל אנשים רגילים ביחס שווה למשקל גופם.
התנגדות הלפטין הזו מורגשת כרעב, אז מספר מנגנונים מופעלים על מנת להגדיל את מאגר השומן, ולא לשרוף מאגרי שומן, בעוד הגוף מנסה לפצות על תחושת הרעב. התנגדות ללפטין מעוררת את התאבון (על ידי נוירופפטידY), ופתרונות קיצוניים שרבים משתמשים בהם, כגון דיאטה עם כמות נמוכה מידי של קלוריות, אינה אפקטיבית בטווח הארוך; חשוב להבין, אלו הן דיאטות "יו-יו" שבהן מורידים מספר קילוגרמים ואז מעלים הכל חזרה במהירות. איך מסבירים זאת?
מנגנונים שמופעלים על מנת להגדיל את אגירת השומן נעשים על מנת להוריד את חילוף החומרים הבסיסי, ולכן, את זה של בלוטת התריס. מנגנונים אלה כוללים הפרשה מצומצמת של TSH, המרה מדוכאת של T4 ל-T3, עלייה ברמת ה- T3 ההפוך, עלייה בתאבון, עלייה בעמידות לאינסולין ועיכוב של ליפוליזה (התפרקות שומן).מנגנונים אלה עשויים להיות בחלקם בגלל תת-רגולציה של קולטני לפטין כאשר יש הגברה לאורך זמן של לפטין. התוצאה? ברגע שאתם סובלים ממשקל עודף לתקופה ארוכה, נהיה קשה יותר ויותר לרדת במשקל. [מקור: ד"ר קנט הולטורף, רופא, מומחה מקליפורניה על תרופות הורמונאליות].
העובדה שהתנגדות ללפטין מעוררת את היצירה של T3 הפוך מצריכה התמקדות נוספת ב-T3 ההפוך.
אנחנו יודעים שהורמוני בלוטת התריס מווסתים את חילוף החומרים והייצור הנמוך של הורמוני בלוטת התריס (תת פעילות בלוטת התריס) יוצר בעיות בחילוף החומרים. כמו כן, אנו יודעים כיום כי הייצור של הורמוני בלוטת התריס יכול להיות טוב למדי, בהתאם ל- TSH בתקן, ההפעלה של ההורמונים בתוך התאים היא זו שמהווה בעיה . יתר על כן, בעיה זו יכולה להיות הסיבה העיקרית לחילוף חומרים נמוך. בדרך כלל, ההורמון T4 שהוא פרו-הורמון פעיל, מומר בתוך תאים ביחס שווה, או כמעט שווה, בהורמון הפעיל T3, שממלא את "התפקיד", ו-T3 הפוך, שתפקידו לחסל את ה- T4. פגם בהמרה של T4 ל T3, ולא משנה מה הסיבה לכך, לא רק מפחיתה את כמות ה- T3 אלא גם מגבירה באופן משמעותי את היחס של ה-T3 ההפוך.ה- T3 ההפוך, שהוא הורמון פעיל, מהווה תמונת ראי של T3. הוא תופס את מקומו את בקולטנים התוך תאיים של ה- T3, ובכך חוסם את ההשפעות של הורמון ה- T3. לפיכך, ה- T3 ההפוך נותן תוצאה הפוכה בכל הנוגע להורמון ה- T3 – נוצרת האטה בחילוף החומרים במקום האצה.
מנגנון ההיפוך מופעל בתקופות של רעב ואצל בעלי חיים בתרדמת חורף, על מנת להאט את חילוף החומרים. מחקרים מראים כי דיאטות (במיוחד דיאטות שגורמות לאפקט ה-"יו יו") מפעילות את הורמון ה- T3. הייצור של ה-T3 ההפוך הוא אחד האמצעים העיקריים בהם הגוף משתמש על מנת "לנסות" להחזיר לעצמו את המשקל שאבד לאחר הדיאטה. ברגע שהגוף מזהה שפחות קלוריות נכנסות אליו, הייצור של ה-T3 ההפוך מתחיל להאט את קצב חילוף החומרים. עם משטרי תזונה חוזרים (דיאטות לסירוגין), הגוף נשאר לעתים קרובות ב"מצב הרעב" הזה, עם רמות גבוהות של הורמון ה-T3 ההפוך ועם ירידה ברמות הורמון ה- T3; זו היא אחת הסיבות העיקריות לכך שאחרי דיאטה הגוף מחזיר לעצמו את המשקל שאבד.
לכן, אצל אנשים שסובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר, תפקוד בלוטת התריס לקוי בשל רמות גבוהות של לפטין (התנגדות לפטין). עם זאת, רמות לפטין גבוהות גם מצביעות על כך שה-TSH הוא סמן לא אמין לרמות הורמון בלוטת התריס ברקמות – ה- TSH מדוכא לעתים קרובות, יחד עם הפחתה משמעותית בהמרה של T4 ל-T3. בקיצור, אם הלפטין שלך גבוה, אתה כנראה סובל מרמות נמוכות של הורמון בלוטת התריס ברקמות.
זה מוכיח פעם נוספת עד כמה המחזוריות של ה- TSH וה- T4 לא חושפת את התפקוד התאי האמיתי של בלוטת התריס. בדיקת מנה של T3/ T3 הפוך תהיה שימושית מאוד. בדרך כלל, אצל אדם בריא היחס יהיה גדול מ -2. אדם עם יחס של פחות מ -2 צריך להיחשב מועמד לטיפול בתחליפי הורמון בלוטת התריס. איזה סוג של טיפול? אדון בכך בהמשך.
כמו כן, כמעט אצל כל חולי הסכרת יש התנגדות לפטין, שכפי שהוכח מפחיתה את ההמרה של ה- T4 ל-T3 בחולי סכרת בעד 50%, ללא עלייה בTSH, דבר המקשה על חולי הסכרת סוג II לרדת במשקל. תסמונת העייפות הכרונית והפיברומיאלגיה מושפעות גם הן מההפחתה בהמרה של ה-T4 ל-T3. זה מסביר מדוע יש מספר גדול של מטופלים מסוג זה שסובלים מתסמיני בלוטת תריס, עם TSH תקין. זה לא מפתיע, שכן חוקרים הראו כי איתות לפטין נמוך משפיע על מערכת החיסון ועשוי להוות טריגר למחלות אוטואימוניות.
מה הן סיבות נוספות שבגינן מטופל עם תת פעילות בלוטת התריס מייצר יותר מידי הורמון T3 הפוך? בנוסף לסטרס כרוני, ישנן סיבות פיסיולוגיות נפוצות הקשורות לבלוטת יותרת הכליה (קורטיזול נמוך, המכונה עייפות יותרת הכליה – כפי שיתואר בהמשך), ברזל נמוך ורמות וויטמין B12 נמוכות. דלקת כרונית ובעיות בריאות אחרות יכולים שעשויות להוות גורם לכך.