חיפוש
Close this search box.

הקדמה לפיברומיאלגיה

חיפוש

מאמרים נוספים

הריון ופיברומיאלגיה

דר. קורלנד נורברט אם יש לך פיברומיאלגיה ואת שוקלת להיכנס להריון, אך טבעי שתתהי מה תהיה השפעת המחלה על יכולתך להיכנס להריון, על תהליך ההיריון

קרא עוד »

מיטוכונדריה (נושמון)

לכל תא יש לפחות "תחנה אחת לחידוש האנרגיה" שנקראת מיטוכונדריון (לתאים רבים יש מיטוכונדריון אחד בעוד שלאחרים יש כמה אלפי מיטוכונדריה. רק לתאי הדם האדומים

קרא עוד »

נוגדי דיכאון ופיברומיאלגיה

למרות הסיכון שכל הריאומטולוגים יצאו נגד דבריי, אני לא טוען שנוגדי דיכאון אינם מועילים במקרים של פיברומיאלגיה. יש להם מקום בטיפול בפיברומיאלגיה. הם משמשים להעלאת

קרא עוד »

קצב חילוף חומרים בסיסי

בשנות ה-30 וה-40 בדיקה של קצב חילוף החומרים הבסיסי הפך לשיגעון חולף וכמעט כל משרד החזיק במכונה שמודדת אותו. המכונה הייתה די טובה אבל נתונה

קרא עוד »

גואיפנזין למטופלות

ישנם רופאי נשים הרושמים גואיפנזין למטופלות הלא פוריות שלהם בשביל תכונותיו אשר משפרות את איכות רירית הרחם על מנת לאפשר את כניסת התאי הזרע הזכריים.

קרא עוד »

אחרי קריאת ההקדמה הזו, אתם תדעו יותר על פיברומיאלגיה מרוב הרופאים, כולל מומחים, שאומרים למטופליהם: אנחנו לא יודעים מה הסיבה למצבכם ואתם לא מגיבים כל כך לטיפולים, אז תאלצו ללמוד לחיות עם זה. כפי שתראו, פיברומיאלגיה מסובכת מידי ולפיכך לא ניתן לתת טיפול אחד שיתאים לכל צורות הביטוי שלה כגון כדורים נוגדי דיכאון – להם תקבלו מרשם מהרופאים שלכם, כולל ריאומטולוגים.

כיום, כשמטופלים מתלוננים בפני הרופאים שלהם על הכאב המפושט ממנו הם סובלים, רגישות באיזור הבטן, תשישות, הפרעות בשינה ו/או בעיות קוגניטיביות, הדיאגנוזה שהם מקבלים היא בדרך כלל "תסמונת פיברומיאלגיה" (Fibromyalgia syndrome –FMS). בהתייעצות עם ריאומטולוג, הדיאגנוזה תאושר לאחר בדיקה גופנית שתשלול בעיות ריאומטולוגיות ולאחר ביצוע בדיקות דם. חלק מהמטופלים, אלו שהסימפטום העיקרי שלהם הוא תשישות, מאובחנים כסובלים מתסמונת העייפות הכרונית (Chronic Fatigue Syndrome – CFS). רוב המטופלים שמגיעים לקליניקה שלי וסובלים מפיברומיאלגיה, סובלים גם מתסמונת העייפות הכרונית.

הממסד הרפואי משתמש בתוויות איבחוניות אלו, FMS/CFS, כאשר הגורם לריכוז הסמפטומים שתוארו מעלה אינו מובן. מסיבה זו, הטיפול ב-FMS/CFS, הוא לרוב טיפול בסימפטומים, כלומר טיפול בכל סימפטום לגופו.

רוב המטופלים לא מסכימים פשוט לחיות עם המצב. הם מנסים טיפולים שונים כגון נוגדי דיכאון, משככי כאבים, הידרותרפיה, פסיכותרפיה, טיפול בעזרת מסאז`, טיפול כירופרקטי, תרופות אלטרנטיביות ותוספי תזונה. במקרה הטוב, אצל חלק מהמטופלים, התרופות מפחיתות מעט את חומרת הסימפטומים. אולם לעיתים קרובות, התרופות גורמות למטופלים להרעה במצב ואז הם מפסיקים לקחת אותן. יומיום אני פוגש ומייעץ למטופלים עם FMS/CFS המסרבים לקחת את נוגדי הדיכאון שרופאיהם נתנו להם.

מכיוון שהגורם הבסיסי למצב לא מטופל, מצבו של המטופל כמעט תמיד נשאר לא טוב ולפיכך האבחנה הרפואית של FMS/CFS נתפסת בדרך כלל כלא מספקת.

אולם ישנם פתרונות שיאפשרו לכם לחזור לחיים נורמאליים

רופאים שעדיין טוענים כיום שאין גורם ידוע  ל-FMS/CFS, מתעלמים מראיות שמבציעות ישירות ובאופן חד משמעי לגורמים הבסיסיים של פיברומיאלגיה ובעשותם כן, מונעים מהמטופלים שלהם טיפולים אפקטיביים.

עלינו להפסיק להתייחס לתווית של FMS/CFS כאל תחום לא ממופה ומסתורי. שנים של ניסיון במרכזי מחקר וטיפול שונים, שכללו טיפול באלפי מטופלים, מצביעים על זוויות ראייה חדשות אם באטיולוגיה של מצבים אלו, התהוותם, האבחנה שלהם והטיפול בהם. חלה התקדמות באופן הטיפול שניתן והוא מצוי בהישג ידם של הרופאים המטפלים והמטופלים כאחד.

הקדמה זו מתמקדת במספר הגורמים האפשריים ל-FMS/CFS, כאשר כל אחד מהם יכול להיות מטופל בצורה יעילה. בנוסף, משום שמדובר במצב הטרוגני, שילוב של טיפולים הוא אפילו יותר מוצלח.

את כל הטיפולים הללו אני מספק במרפאתי שבכפר-סבא. מדובר בטיפולי מרשם קונבנציונאליים כאשר ה-גואיפנזין, עליו אני מפרט באריכות באתר זה, הוא אחד מהם – אני אזכיר את העיקרון בהמשך. כששואלים אותי למה רופאים, כולל ריאומטולוגים, מתעלמים מהנושא עליו אפרט מיד, התשובה שלי היא פשוטה: המחסור בסיבה רשמית ומוכרת ל- FMS/CFS לא מותיר מקום לגישה הרב תחומית הנדרשת, מה שמסביר את חוסר עניין מצד הרפואה, או חוסר יוזמה מצד הרופאים שמעדיפים להישאר עם מה שהם למדו בפקולטה.

תזכורת לטיפולים הקונבנציונאליים

חשוב שתדעו מדוע הטיפולים הרגילים – שניתן לסכם אותם בנוגדי דיכאון – מוצעים לכם  אפילו שהם לא מועילים כל כך, לפני שתלמדו על קיומם של טיפולים מועילים שלדאבוני לא מוצעים לכם אף פעם. אני אציין את הליריקה, אחת התרופה שניתנות כטיפול, לשם דיון בגילוי של הפיברומיאלגיה שהתרחש לאחרונה.

נוגדי הדיכאון

זיהוי הפיברומיאלגיה ב-1990 על ידי הקולג` האמריקאי לריאומטולוגיה כישות נפרדת שניתן לאבחן אותה מבוססת על הבחנה קלינית ללא התייחסות לאטיולוגיה מסוימת.

מחקרים שנעשו ב- 1989 על ידי איי ג`יי ראסל היו הראשונים לתמוך ברעיון שהפרעת פיברומיאלגיה היא הפרעה בויסות כאב כתוצאה מאי היכולת לשלוט בחילוף הסרוטונין. מאז, כאשר מדובר ב- FMS/CFS משתמשים לרוב בנוגדי דיכאון ממשפחת ה-SSRI (מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין כגון: פרוזאק, ציפרלקס, סימבאלתה) או נוגדי דיכאון ממשפחת התרופות הטריציקאליות (אמיטריפטילין : אלטרולט, אלטרול) שמעלות את רמת הסרוטונין במוח – שלפי מחקרים מופיע כנמוך בבדיקות דם של מטופלים הסובלים מפיברומיאלגיה. יעילות התרופות אינה זניחה אלא מעורבת. חלק מהמטופלים מגיבים לא טוב לתרופות ולעיתים נאלצים להפסיק אחרי נטילה של מספר מועט של טבליות.  אחרים מוצאים בטיפולים האלו יתרונות וממשיכים אותם בהעדר פתרון טוב יותר. (לחץ למידע נוסף)

ליריקה

כל מטופל עם פיברומיאלגיה ניסה בשלב זה או אחר את הליריקה, אם כתוספת לנוגד דיכאון, או כטיפול העיקרי. ליריקה היא תרופה המשמשת לטיפול בכאב נוירופתי, בעיקר בחולי סכרת וחולים עם תסמונת כאב עצבי כרוני. יש בה חומרים משככי כאבים, היא פועלת נגד חרדה והיא תרופה אנטי-אפילפטית. מנגנון הפעולה שלה אצל חולים עם פיברומיאלגיה אינו ידוע. אצל חלק מהאנשים ההשפעות הן משמעותיות בעוד שאצל אחרים הן אינן אפקטיביות כלל. לרוב שמים חשיבות רבה על תופעות הלוואי שלה (עלייה במשקל של כ-20 ק"ג או יותר, סחרחורות, ישנוניות, דיכאון, תנודות במצב הרוח, מחשבות אובדניות), עד כי חלק מהמטופלים, אלו שיודעים על כך, מסרבים לקחת אותה.

האפקטיביות של הליריקה אצל חלק מחולי הפיברומיאלגיה מעלה השערה בנוגע לגורם אפשרי וניתן לאבחון ל-  FMS/CFM.

אכן, נזק לסיבי העצב אותו ניתן לראות בביופסיה של העור, בנוסף לראיות אובייקטיביות למחלה הנקראת  פולינורופתיה של סיבים קטנים small-fiber polyneuropathy – SFPN) ), אותרו בכמחצית מקבוצה קטנה של חולי פיברומיאלגיה במחקר של ד"ר אן אוקלנדר, ניורולוגית מהרווארד, בפגישה השנתית ה-137 של האגודה האמריקאית לניורולוגיה (ANA) שנערכה באוקטובר 2012 ופורסמה במגזין Pain (Oaklander AL, Herzog ZD, Downs HM, Klein MM, November 2013, 154 (11):2310-6). בנובמבר 2012, בכנס של הקולג` האמריקאי לריאומטולוגיה, ד"ר לוין מאוניברסיטת אריזונה דיווח במחקריו של-61% מתוך 56 מטופלים עם פיברומיאלגיה יש SFPN.

ל-FMS/CFS ול- SFPN יש מספר רב של סימפטומים משותפים. ה-SFPN מוכר ככאב מפושט כרוני שיש לו מספר בדיקות אובייקטיביות מקובלות. למעט העובדה שהוא עשוי להתבטא בסוגים שונים של כאב ורגישות קיצונית למגע, המעורבות של סיבים קטנים קשורה לתפקוד של מערכות קוגניטיביות, מערכת העיכול, מערכת השתן, מערכת הרבייה וכד`, והיא אחראית למה שאנו מכירים כסימפטומים של מערכת העצבים האוטומטית, שלרוב מופעים גם ב-FMS/CFS. אולם, בניגוד ל-FMS/CFS שאין להם סיבות "רשמיות" ומעט טיפולים יעילים, SFPN היא מחלה מוכרת ומוגדרת היטב שנובעת מפעילות לקויה והתנוונות של הנוירונים הפריפריאליים של סיבים קטנים ושנגרמת ממצבים ספציפיים ומוכרים הניתנים לטיפול ואף לריפוי.

"זה מספק לנו חלק מהראיות האובייקטיביות הראשונות בנוגע לקיומו של מנגנון מאחורי מיקרים של פיברומיאלגיה וזיהוי הגורם הבסיסי למחלה מהווה צעד קדימה לקראת מציאת טיפולים טובים יותר" טוענת ד"ר אוקלנדר.
"עד כה, לא הוצג רעיון מניח את הדעת בנוגע לגורם לפיברומיאלגיה, אבל עכשיו יש בידנו ראיות שמתאימות לחלק מהמטופלים אם כי לא לכולם.  פיברומיאלגיה מסובכת מידי בשביל שהסבר אחד יתאים לכולם", מסכמת ד"ר אוקלנדר. אנשי מחקר ורופאים אחרים תומכים בדעה זו. ממצאים אלה מספקים הסבר מדוע תרופה הפועלת על מערכת העצבים כמו הליריקה יעילה אצל מטופלים עם FMS/CFS.

מאז, חלק מהרופאים המתמחים ב FMS/CFS  מציעים שפיברומיאלגיה תיקרא פיברוניורולוגיה לחלק מהאנשים. הם מאמינים שאם הבדיקות מצביעות שיש SFN בעור, קרוב לוודאי שיש את זה גם במעיים, בשלפוחית השתן ובאיברי המין (תסמונת שלפוחית השתן הכאובה, דלקת ערמונית כרונית, וולוודיניה), במערכת העצבים המרכזית וכן הלאה.

ממצאים אלה מצביעים שחלק מהמטופלים עם כאב כרוני המאובחן כפיברומיאלגיה סובלים מSFPN לא מאובחן, כלומר שאם FMS/CFS מאובחן, במקרים מסוימים הניורופתיה תהיה ברת טיפול.

העניין שעוררתי בליריקה נותנת לנו את ההזדמנות לגלות את הסיבה ל-FMS/CFS – סיבה שאינה ידועה לרוב הרופאים, וזאת רק ההתחלה.

פיברומיאלגיה: מסתורין רפואי נפתר

אמר ד"ר ג`ון לואו המנוח, ראש מחלקת המחקר במרכז לחקר הפיברומיאלגיה.

פיברומיאלגיה היא תסמונת שמשקפת למעשה מגוון של סיבות. קומרוף ואחרים מבית החולים לנשים של בירגהם בבית הספר לרפואה בהרווארד, הגיעו למסקנה ש-  FMS/ CFS -"הינה מחלה המאופיינת על ידי הפעלה של המערכת החיסונית, אבנורמליות שונות של חלק מהצירים המקשרים בין ההיפותלמוס, בלוטת יותרת המוח ובלוטת התריס והפעלה מחדש של גורמים זיהומיים מסוימים".

1 – אי תפקוד הורמונאלי

הראיות המתוארות ומוארות בצורה יוצאת מן הכלל על ידי ד"ר לואו מצביעות על כך שאחד מהגורמים ל-FMS/CFS היא רגולציה מועטה מידי של הורמון בלוטת התריס בגופם של המטופלים.  תת-פעילות של בלוטת התריס מאוד נפוצה במקרים של FMS/CFS. זה תמיד מרתק לשמוע מטופלים שאובחנו עם פיברומיאלגיה משווים את הסימפטומים שלהם עם מטופלים שאובחנו עם תת-פעילות של בלוטת התריס ומגלים עד כמה הסימפטומים שלהם דומים! חילוף החומרים של בלוטת התריס לרוב לא מאובחן, או מאובחן מאוחר מידיי, משום שבדיקות הדם של רוב המטופלים הללו חוזרות תקינות. תת פעילות של בלוטת התריס שנותרת לא מאובחנת נובעת מרמת התייחסות רחבה לTSH (לפי הקווים המנחים של האגודה האמריקנית לאנדוקרינולוגיה קלינית – AACE – ב-2002), או גורמים הקשורים בבלוטת יותרת המוח ובבלוטת התריס (נקרא תת-פעילות ראשית או משנית של בלוטת התריס) שלרוב אחראיים לרמות TSH בגדר הנורמה, או באופן פאראדוקסלי, מתחת לנורמה. יתכן ומדובר גם במחסור בהורמון בלוטת התריס שאינו מטופל כיאות. מטופלים רבים עםFMS/CFS  מתקשים להמיר את הורמון ה-T4 שהוא הורמון לא פעיל בהורמון הפעיל T3. בנוסף, עמידות של בלוטת התריס קיימת ברבים מהמטופלים עם FMS/CFS, והורמון בלוטת התריס האנדוגני ה-T3 לא מעורר את קולטני בלוטת התריס כמו שצריך. עמידות משמעה שהרקמות של המטופלים, או רק חלק מהרקמות שלהם, דורשים רמת T3 גבוהה מהרגיל על מנת לשמר ריכוזים נורמאליים של חילוף חומרים. נמצא שכל רקמה וכל איבר שולטים  באופן מקומי בחילוף החומרים מבלוטת התריס.

מחקר שפורסם ב- Clinical Rheumatology במאי 2007, הראה שאף על פי שרמות הורמון בלוטת התריס הבסיסי אצל מטופלים עם FMS/CFS נמצאים בגדר הנורמה, אצל 41% מהמטופלים נראתה רמה גבוהה של לפחות אחד מהנוגדנים של בלוטת התריס, דבר המצביע על תת פעילות של בלוטת התריס במצבה הראשוני (מחלת השימוטו). לפיכך, אני חוזר ואומר, רמה נורמאלית של TSH לא נוגדת תת פעילות של בלוטת התריס.

האתר שלי – תת-פעילות בלוטת התריס – מספק בפירוט את כל ההסברים על הנאמר לעיל  ועל מה שיצוין בהמשך: לחצו על הכפתור של "תת-פעילות בלוטת התריס" שמופיע בתוך מסגרת בראש העמוד העוסק בפיברומיאלגיה. 

לפי ד"ר לואו: "אם קיימים אצלכם קריטריונים לפיברומיאלגיה, כנראה שמההתחלה כבר סבלתם מתת פעילות של בלוטת התריס…כאשר מדובר בפיברומיאלגיה, במטופלים עם תת פעילות ראשונית של בלוטת התריס (מחלת האשימוטו) או תת פעילות מרכזית (אי תפקוד של ההיפותלמוס, בלוטת יותרת המוח ובלוטת התריס)  חשוב להבין שהסימנים והסימפטומים של הפיברומיאלגיה הינם תוצר של מחסור בהורמון בלוטת התריס".

חשוב לספק למטופל טיפול ולא רק לשלוח אותו לבדיקת דם. רמה של TSH שהיא רמה בריאה אצל מטופלים רבים עשויה לסמן מחסור אצל אחרים. תוצאות בדיקות הדם אינן תמיד עומדות בקנה אחד עם הסימפטומים של המטופל או שהרמות שמגיעות למחזור הדם שלו לא תמיד משקפות את הרמות המצויות בתאים של רקמות בעלות חילוף חומרים פעיל –רקמות בהם הורמון בלוטת התריס הוא נחוץ. לצערנו, רופאים כיום מתמקדים בעיקר בתוצאות בדיקת ה-TSH ולא נותנים מספיק משקל לסימנים ולסימפטומים. לכן, הם אינם מודעים למעורבות שיש לחילוף החומרים של בלוטת התריס במצבים של  FMS/CFS.

ראיות טיפוליות.  רוב גדול (85%) של מטופלים עם FMS/CFS, שיש להם סימפטומים של תת פעילות של בלוטת התריס עם בדיקות דם בגדר הנורמה חשים בשיפור ניכר אחרי טיפול שמטרתו תיקון חילוף החומרים של בלוטת התריס. אולם, טיפולים קונבנציונאליים בשימוש בלבותירוקסין (רק T4: אלטרוקסין, יוטירוקס וסינתרואיד) יעילים רק במקרים נדירים. טיפול נכון יותר יהיה להשתמש ב-T3, או בשילוב של T3  ו- T4.

אולם, יש לציין שאם מחסור בהורמון בלוטת התריס תורם להאטת חילוף החומרים, החדרה של תחליף הורמון בלוטת התריס כשלעצמו בזמן טיפול לא יביא להחלמה אם המטופל סובל מתשישות האדרנל. אי ספיקה של האדרנל (בלוטת הכליה), מאוד נפוצה אצל מטופלים עם FMS/CFS, ולרוב גורמת לתשישות חמורה ולפיכך עליה להיות מטופלת קודם לכן. אי הכרה של תשישות האדרנל היא לרוב האחראית לכישלון הטיפול בתחליף הורמון. לחלק מהמטופלים יש מחסור ואי יציבות של הורמונים אחרים בנוסף לכך, אסטרוגן ופרוגסטרון, שחייבים להילקח חשבון.

2 -אי תפקוד של המערכת החיסונית-

הודגם כי FMS ו-CFS הינן מחלות אוטואימוניות שלרוב משייכים אותן למחלות אוטואימוניות אחרות. הגברה של תפקוד מערכת החיסון על ידי טיפול שמעורר את מערכת החיסון הוא חשוב ומרכיב שאני לא פוסח מעליו במרפאתי בזמן טיפול במטופלים עם FMS/CFS. זהו טיפול משלים לטיפולים אחרים.

3 -זיהומים בקטריאליים כרוניים

מחקרים רבים הדגימו מידה רבה של זיהומים כרוניים במטופלים עם פיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית, הכוללים זיהומים ויראליים כגון אפשטיין-בר  ( Epstein-Barr virus – EBV), ציטומגלוירוס (cytomegalovirus CMV ), הרפס וירוס 6 (HHV-6) וזיהומים בקטריאליים כגון קלמידיה, מיקופלזמה, בורלייה (מחלת ליים), בין היתר. בשביל חלק מהמחברים, זיהומים אלה הינם הסיבה לאחוז הגבוה של FMS  ו- CFS, או התורמים העיקריים לחומרת הסימפטומים שלהם.

זיהומים אלה הם תוך תאיים וכרוניים ועשויים להשפיע על רוב תאי הגוף. הזיהום החמור עשוי היה להתרחש לפני 30 שנה ולהעלם מבלי שישימו אליו לב. לכל האורגניזמים הללו אין קרומי תא ולכן הם שואבים אנרגיה מתאים אחרים לשם המשך קיום והתפתחות. חלק מהמחברים טוענים כי ישנם תצורות רדומות של הבקטריות הללו, כגון נבגים של פטרייה נרתיקית, המסבירים לא רק את הכרוניות של הזיהום, אלא גם את ההתנגדות הפחותה לטיפולים אנטיביוטיים קצרי מועד וההישנות המאוחרת.

בכל הנוגע לוירוסים ובקטריות, ההחלה המחודשת של התהליך הזיהומי מסביר את הישנות הסימפטומים וההחמרה שלהם לאורך זמן כתוצאה מההשפעה שלהם על מערכת החיסון של הגוף שבכל מקרה מצוי במצב של חוסר. לפיכך, לתצורות מיקרוביולוגיות שונות יש את היכולת לשוב פעם אחר פעם במשך שנים רבות בגוף ולעורר מחלות כלל מערכתיות (אם מערכת החיסון הופכת לפחות יעילה) שהופכות לכרוניות משום שלרוב לא שמים לב לגורם הזיהום.

על ידי הצגת התמונה הקלינית הנכונה בנוגע ל-FMS/CFS, המטופלים הללו מדגימים גם סימפטומים אחרים שמעוררים חשד להימצאות זיהום כרוני ובירור מדויק של סימפטומים מרומזים אלו חייב להיעשות בלאו הכי. ראשית תוצע הערכה סרולוגית ולאחר מכן יוצעו טיפולים אנטי זיהומיים מסוימים שיספקו פיתרון כמעט מוחלט לסימפטומים. לא ניתן לפתח פה פרוטוקולים של טיפול. הם קשורים בטיפול שמעורר את מערכת החיסון. (לחץ למידע נוסף)

על מנת לסגור את הפרק הזה, הנוכחות התדירה של זיהומי קנדידה אצל חולים עם FMS/CFS, אחראית על הפרעות עיכול כרוניות, בעיות ואגינליות, סינוסים ועוד. מטופלים רבים מגיבים בצורה טובה לטיפול בצמחי מרפא אנטי פטרייתיים,  אצידופולוס,  פלוקונאזול ודיאטה נטולת פחמימות.

4 – חוסרי תזונה

מספר גורמים בנוסף לוויסות הלקוי של הורמון בלוטת התריס, אי תפקוד מערכת החיסון, וזיהומים, יוצרים סיבוכים אצל רבים מחולי ה-FMS/CFS. ארבעת הגורמים הנפוצים ביותר הם חוסרי תזונה, דיאטה לא בריאה, חוסר בפעילות גופנית, ושימוש בתרופות שמאטות את חילוף החומרים בגוף.

אכן, לעיתים קרובות למטופלים עם FMS/CFS יש חוסרי תזונה כאשר האחריות לאובדן החומרים התזונתיים נופלת בחלקה על הזיהומים וההפרעות במערכת העיכול. מבלי להיכנס לפרטים, ידוע שויטמינים מקבוצת ה-B, מגנזיום, ברזל, D-Ribose, קואנזים Q10, חומצה מאלית, גלוטתיון, ל-קרניטין, חיוניים לתפקוד מיטוכונדריאלי וייצור אנרגיה. תוספי התזונה בהחלט מועילים למטופלים אלה, שלא לדבר על הצורך בויטמין D, הידוע כמקל על תחושת הכאב אצל חולי FMS.

5 – הפרעות שינה

הינם דבר שבשגרה בכל הנוגע ל- FMS/CFS. אצל מחברים מסויימים, הם יהוו חלק מהפרוגנוזה של מצבים אלו. אצל אחרים, מחסור בשינה עשוי להיות הגורם לתת פעילות מרכזית של בלוטת התריס על ידי ליקוי בבלוטת התריס ובבלוטת יותרת המוח. בשביל מטופלים אלה, חזרה לשינה של 7-9 שעות בלילה מבלי להתעורר היא חיונית. במקום לקחת נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה וכדורי שינה שהם לא תמיד יעילים וגם לא חסר להם תופעות לוואי, אפילו התמכרות, התייחסות לסיבות הבסיסיות ל-   FMS/CFS, שיוצרות בעיות בהירדמות, התעוררות לילית ותשישות בעת ההתעוררות, היא הרבה יותר הגיונית ולדעתי מהווה צעד חיוני. מתן תמיכה במצבים של תת פעילות של בלוטת התריס, תשישות האדרנל, וחוסר איזון הורמונאלי נוסף (בעיקר פרוגסטרון לפני המנופאוזה או במהלך המנופאוזה), או טיפול בזיהומים כרוניים, יחד עם חיזוק תפקוד מערכת החיסון, עשויה לפתור את הפרעות השינה הללו ולספק שינה שליוה.

למרות היותן פחות שכיחות, יש לציין שלוש הפרעות שינה שאם קיימות מצריכות טיפול: תסמונת דום נשימה בשינה, תסמונת תנגודת בדרכי נשימה עליונות ( upper airway resistance syndrome- UARS)  ותסמונת הרגל הקופצת (   restless legs syndrome- RLS ).

רוב הזמן, RLS קורית כאשר אין אינדיקציה למחלה אחרת והיעילות של הטיפול הקונבנציונאלי בRLS משתנה מאדם לאדם. אבל אם RLS היא חלק מהתמונה הקלינית של FMS/CFS, כל הטיפולים שהוזכרו קודם לכן, גם גואיפנזין, כאשר כל מקרה לגופו, עשויים להפחית את הסימפטומים, או אף להעלים אותם לגמרי. (לחץ למידע נוסף)

6 – הגאופנזין

בחלק זה אני אזכיר את תיאורית שמירת הזרחן.
הגיאופנזין מהווה טיפול יעיל בFMS/CFS. לפני למעלה מ-40 שנה, ד"ר פול סט. אמנד העלה השערה ש-FMS/CFS  נגרמות כתוצאה מהפרשה לא תקינה של זרחן מהכליות עקב פגם גנטי. האנרגיה מסופקת לכל תאי הגוף בעזרת המיטוכונדריה, יחידות אנרגיה  קטנות בתוך התאים,  בצורה של אדנוזין טריפוספט (ATP). אצל חולי פיברומיאלגיה, הכליות מתפקדמות בצורה תקינה למעט בנוגע ליכולת שלהן להפריש זרחן. מדובר בהפרעה אנזימית שגורמת לכך שכמות הזרחן שמופרשת נמוכה מהרצוי. הזרחן יספג מחדש לזרם הדם, בו הוא לא יכול להישאר משום שהוא יוריד את רמת הסידן בדם. לפיכך, הורמון יותרת התריס שמווסת את רמות הזרחן והסידן לא מאפשר זאת. הזרחן ידחף חזרה לתאים בהם יווצר עודף זרחן שיפריע לייצור האנרגיה בתאים אלה. חוסר היכולת לייצר אנרגיה כמו שצריך בחלק מהרקמות מסביר את כל הבעיות שנוצרות בפיברומיאלגיה. התפקוד התאי נמצא בסיכון. אם האנרגיה אינה מספיקה שום דבר לא עובד כמו שצריך. עיקרון זה נכון לכל המערכות הביומכימיות של הגוף בדרגות שונות,  תלוי במקום בו השמירה של הזרחן גדולה יותר, החל מהתכווצות של שרירים (כאב שרירים וחולשה) ועד לייצור הורמונים, מתפקודי מוח (הפרעות קוגניטיביות, הפרעות שינה, תשישות) ועד לפעולות עיכול. הבעיה היא שלא ניתן לאתר עודף של זרחן בזרם הדם עקב היותו תוך-תאי. אי התפקוד של התא מוביל לעודף פעילות מטאבולית (של חילוף החומרים) והמחסור באנרגיה פוגע מאוד באיכות החיים. הגאופנזין מחזיר את רמות ה-ATP  בתאים לרמה תקינה הנדרשת לשם תפקוד אופטימלי של התאים. בשביל אלפי מטופלים ברחבי העולם הגאופנזין הופך את מהלך המחלה וגורם לכל או רוב הסימפטומים להיעלם. טיפול מוצלח מצריך רופא בעל נסיון בשימוש בגאופנזין. אני הרופא היחיד במזרח התיכון שרשום ברשימה הרשמית של המרכז לטיפול בפיברומיאלגיה הממוקם בסנטה מוניקה, קליפורניה.

סיכום

FMS/CFS  לא צריכות להיות מסתוריות, אלא צריכות להיות מוכרות כמצב אמיתי עם מספר גורמים וטיפולים יעילים שמטרתם היא לא רק להפחית את הסימפטומים אלא להעלים אותם לחלוטין ולחזור לחיים נורמאליים. ראינו כיצד הטיפול ב – FMS/CFS  מעסיק תחומי רפואה רבים. בשל המורכבות של המצב והגישה הרב תחומית הדרושה פה FMS/CFS דורשת אבחנה מדויקת.

כדוקטור לרפואה, עם שנים רבות של ניסיון, אני מביא לקליניקה שלי בכפר סבא את מלוא היכולת שלי בבואי לטפל ב-FMS/CFS, עם טיפולים אינדיבידואליים המותאמים לכמה שיותר סיבות. כאשר טיפול רב צדדי נותן מענה לכל הספקטרום של מחלות אלו, ההצלחה שניתן להשיג היא באמת יוצאת דופן. איזון הורמונלי של בלוטת התריס (אפילו אל מול בדיקות דם תקינות), איזון אדרנאלי אם נדרש, תמיכה במערכת החיסונית, טיפול בזיהומים כרוניים פעילים, גאופנזין ותוספי תזונה הינם רכיבים חיוניים שלרוב דורשים התייחסות לשם קבלת תוצאות טיפול אופטימליות.

רוב המטופלים עם פיברומיאלגיה חיים בסיוט וחווים קשיים ומכשולים רבים. נדירים הם האנשים שמוכנים לכך. עכשיו הם יודעים שהם יכולים לחיות חיים ללא סימפטומים בעזרת טיפול בפיברומיאלגיה הניתן להם.