פיברומיאלגיה אבחון עצמי

ד"ר קורלנד נורברט, כפר-סבא, ישראל

כיום הרפואה והמידע בתחום הרפואה הפכה זמינה ונגישה באינטרנט, תוכניות ושידורי טלוויזיה, רדיו ועיתונות הכתובה, אתרי אינטרנט פופולריים וכו'. כאשר אתה סובל מתחלואה ברצונך לדעת את סיבת ומקור הסבל. לפי האמרה האבחון והמידע מחצית הדרך לריפוי, לזהות את הסיבה ומקור סבלך ולתת שם למחלה שלך. אבל האבחון העצמי של פיברומיאלגיה, צריכה להיות רק נקודת המוצא לקראת קביעת פגישת התייעצות אצל הרופא. בעוד סימנים קליניים מסוימים מצביעים על קיומה של פיברומיאלגיה, אין כיום בדיקות מעבדה או בדיקות רדיולוגיות או אחרות, שיכולות לאשש ולאבחן פיברומיאלגיה. אבחנה של פיברומיאלגיה מבוססת על תשאול מדוקדק, בדיקה גופנית ושלילת מחלות שעשויות לדמות פיברומיאלגיה. אבחנה של פיברומיאלגיה היא תהליך על ידי אלימינציה. אכן יש מחלות רבות, עם תסמינים אשר יכולות לדמות לפיברומיאלגיה ויש לשלול אותן. בין מחלות אלה: תת פעילות בלוטת התריס, סוכרת, הפטיטיס C, מחלת הנשיקה, מחלת Lyme; מחלות ראומטיות: rheumatoid arthritis, ankylosing spondylitis, מחלת Söjgren, hypermobility joint syndrome, מחלת lupus; מחלות neuromuscular: טרשת נפוצה, small fiber neuropathy, מיופתיה, מיוזיטיס. בדיקות נוספות יכולות להידרש בהנחיית על ידי סימנים והפרעות קליניות. זהו תפקידו והחלטתו של הרופא. כאשר מכל האבחנות, האבחנה לפיברומיאלגיה היא זאת המופיעה תחילה וכאשר היא מקשרת עם דרגות שונות של כאבי מפרקים ושרירים, חולשה, תשישות, הפרעות שינה, הפרעות ריכוז זיכרון, הפרעה במערכות העיכול והשתן, ירידה במיניות, רגישות יתר לקור, התמונה הקלינית לרוב אינה כה שלמה וברורה ולכן מקשה יותר על האבחון העצמי. הסיכון באבחון העצמי של פיברומיאלגיה, היא בכך, שהיא מונעת או אינה מובילה להתייעצות רפואית. אבחון עצמי של פיברומיאלגיה עלול להוביל לטיפול עצמי מיותר או אפילו מסוכן, אך חשוב מכך ומעל לכל עלול לעכב את האבחון ובכך למנוע מתן טיפול מדויק המתאים למצב. פיברומיאלגיה דורשת לעיתים קרובות גישה אבחנתית וטיפולית שונה לחלוטין ממה שמוצע בדרך כלל ויש קשר בין פיברומיאלגיה לפתולוגיות שונות. https://www.youtube.com/watch?v=n7nxLxA8JxQ