איך פועל הגואיפנזין?

איך פועל הגואיפנזין?

הגואיפנזין עוזר לכליות להפריש את הפוספטים 

הגואיפנזין עוזר לכליות להפריש את הפוספטים. הגואיפנזין פועל בכליות על התאים של האבוביות המקורבות. היא מתחברת לקולטנים בתאים, מאפשרת להם לפתוח את הרשתות שלהם ובכך, לעלות את רמת סילוק הזרחן בשתן הראשוני. מהרגע שהכליות יתפטרו מיותר זרחן, כל התאים הפיברומיאלגיים של הגוף לאט לאט יתנקו מעודף הזרחן על-ידי מנגנון שאפשר להשוות לתגובת שרשרת. בהקלת ניקוז הזרחן בכליות, הגואיפנזין מטהר את התאים הפיברומיאלגיים מהחומרים המזיקים המצויים בהם.

הדבר מזכיר את צינורות ביתיות שלנו. בואו נדמיין ברז מרכזי מצויד בפילטר (הכליה) שמנקז צינור מרכזי (הדם) כאשר מתמזגים בו אלפי מאגרים קטנים (התאים הפיברומיאלגיים) אשר אספו מי גשם. כאשר אנחנו פותחים את הברז המרכזי, תחת הלחץ, המים של המאגרים הקטנים יימשכו לכיוון הצנרת המרכזית ולאחר מכן לפילטר, ללא קשר למרחקים בין המאגרים והברז. בסופו של דבר, כמות המים במאגרים תרד באופן פרופורציונאלי לכמות שמושלכת על-ידי הברז דרך הפילטר.

בזכות הגואיפנזין, הפסולת המטאבולית, קבוצות אחר קבוצות, ייצאו מהתאים ומהרקמות הפגומים. התאים המשוחררים מהפסולת המטבולית יתחילו שוב פעם לייצר את ה ATP ששולט על כל מיני משאבות ביולוגיות, ישאב את הסידן ממקומו המוטעה בתוך התאים למאגר הטבעי שלו או מחוץ לתא לתוך מערכת הדם. התאים כבר לא יהיו בפעילות יתר 24 שעות ביממה. התאים יוכלו לכבד את תקופות המנוחה הפיזיולוגית ולשחזר את המערכות האנרגטיות.

הגואיפנזין שלא מטפל בהפרעה הכליתית הספציפית של המחלה תהפוך להיות טיפול קבוע על מנת להשיג את ההפרשה היעילה של הזרחן.

הגואיפנזין והסליצילטים

כאשר נעשה שימוש בגואיפנזין לפיברומיאלגיה, הוא לא פועל תחת נוכחות של סליצילטים בדם. האספירין וכל שאר הסליצילטים שנמצאים בחומרי קוסמטיקה חוסמים את פעילות הגואיפנזין. לכל התאים יש אלפי קולטנים טבעיים על פני השטח שלהם. התרופות מתמקדים בצורה סלקטיבית בקולטנים כאלו ואחרים שמרשים את פעילותם המיוחדת להם, תורמות לתפקיד של התא או חוסמות אותו. בכליות, אלו האבוביות המקורבות שקולטות את הגואיפנזין. לרוע המזל, הסליצילטים קושרים את עצמם לאותם קולטנים, ובנוסף זיקה זו מועדפת. לסליצילטים זכות קדימה על קולטני הגואיפנזין. נוכחות ככל שתהיה יותר קטנה של סליצילטים תמנע את התערבותה של הגואיפנזין בתאים של האבוביות המקורבות. תחת נוכחות של סליצילטים, הגואיפנזין ישמור על פעילותו המכייחת מכיוון שהיא נצמדת לקולטנים אחרים, אבל הוא יהיה חסר השפעה כנגד הפיברומיאלגיה.

איזה הסבר מאפשרת תיאורית החזקת הזרחן?

היא מסבירה:

כל מה שגורם לסימפטומים של הפיברומיאלגיה;

כל הסימפטומים, ככל שיהיו מגוונים, מקושרים לאותה מחלה והינם תוצאה של אותה בעיית

פעילות בסיסית;

למה הסימפטומים יכולים להיות עדינים או חריפים בהתאם לרמה של האנזימים הכליתים 

  הפגומים גנטית;

שבעיות הפעילות וכתוצאה הסימפטומים ממוקמים איפה שהזרחן מוחזק בעודף;

שכל תאי הגוף בצורה פוטנציאלית מעורבים כאשר הם אינם מעורבים באותה צורה ולא באותו  

   זמן;

למה הצטברות הזרחן בתאים מתבצעת באופן הדרגתי וכתוצאה הופעת הסימפטומים היא גם

   כן הדרגתית;

למה הסימפטומים משתנים בעוצמתם ובתדירותם, ולמה הם יכולים להשתנות משבוע לשבוע

   אצל חלק, להעלם ולחזור ללא סיבה או להישאר קבועים לאורך השנים;

שהפיברומיאלגיה יכולה לפגוע בכל גיל;

שהזרחן מוחזק בכמה מקומות, ובנוסף בעיות תפקודיות וסימפטומים גדלים ומתווספים;

שהתפשטות המחלה נקבעת בהתאם תדירות השנים של תנועתיות פנים וחוץ תאית של הזרחן

   בעודף;

למה הגואיפנזין מטפל במקבץ הסימפטומים;

שהיעילות לאורך זמן של הגואיפנזין על מקבץ הסימפטומים מוכיחה את הקשר ביניהם;

מה גורם להתנפחויות ולגבשושיות ב"מיפוי";

למה התנפחויות וגבשושיות אלו נעלמים לאט לאט כאשר הושג המינון התרפאתי של הגואיפנזין, 

   עד כדי היעלמות;

למה הגואיפנזין נחסם על-ידי הסליצילטים בשימושו כנגד הפיברומיאלגיה;

למה גואיפנזין הוא טיפול לכל החיים עד שריפוי גני יימצא כדי לתקן את הפגם הגנטי שהוא מקור  
   מחלה זו.

דיון

תיאוריית החזקת הזרחן מסבירה איך ולמה הגואיפנזין פועל בפיברומיאלגיה. מחקרים מראים על עליית זרחן בשתן בזמן נטילת הגואיפנזין, מחקרים אחרים אינם מראים זאת. העניין אינו משנה את העובדה שהגואיפנזין עוזר בצורה משמעותית את רוב המטופלים שמשתמשים בו לפי ההנחיות. עצם העניין שהגואיפנזין פועל יותר חשוב מאשר לדעת איך הוא פועלת. נזכיר שקיימים הרבה תרופות יעילות במחלות שונות אשר אין לנו ידע על אופן פעילותם. חלק מכחישים את תיאוריית הזרחן. זוהי זכותם הלגיטימית בדיוק כמו להגן על תיאוריה אחרת. חייבים לציין שתיאוריית החזקת הזרחן מנסה להסביר איך לגואיפנזין פעילות תראפיית כנגד הפיברומיאלגיה, ולא אם יש לו פעילות תראפיית. חלק מתנגדים ליעילות הגואיפנזין. גם זו זכותם. דבר אחד אינו ניתן להכחיש וזה שינוי חייהם של אלפי פיברומיאלגים בכל העולם. אלו אותם פציינטים שביקרו רופאים שנים על גבי שנים וניסו, ולשווא, עשרות טיפולים. רק הגואיפנזין הצליח לשפר את הסימפטומים לאורך זמן. איך ניתן להתכחש לעובדה שכל הפסקה של הטיפול תגרום לירידה בבריאות עם חזרתם של כל הסימפטומים מן העבר. (לחץ כאן)

norkurld@zahav.net.il
לחץ לחזרה לראש העמוד