פיברומיאלגיה: הנקודות החיוניות, סימפטומים / תסמינים.

פיברומיאלגיה: הנקודות החיוניות, סימפטומים / תסמינים.

מהו סינדרום?
סינדרום מתאר קבוצת סימפטומים שיחד מאפיינים מחלה. המונח בשימוש רוב הזמן בהקשר להופעות קליניות שבמהותם אינם עונים על אף הסבר פיזיו-פתולוגי. סינדרום כולל שילוב של סימנים עיקריים, נחוצים לדיאגנוזה, וסימנים משניים לא תמיד נוכחיים.

מתי המונח FMS יצא לשימוש בפעם הראשונה?
קיום סינדרום הפיברומיאלגיה (FMS) הוכרז כמאפיין קליני במלואו על-ידי הארגון הבינלאומי לבריאות (OMS) בהכרזת קופנהגן ב-01.01.1993. היא הוכרה כסיבה הנפוצה ביותר לכאבים בשרירים מתפשטים כרוניים.

שכיחות באוכלוסייה הכללית
3% עד 5% מהאוכלוסייה הכללית סובלת מ- FMS .

היא נוכחת בכל הקבוצות האתניות ובכל האזורים בעולם. היא נוגעת בשיעור של 85% אצל הנשים ו-  15% אצל הגברים. לפחות 11 מיליון אמריקאים סובלים ממנה ו-200.000 איש בישראל (170.000 מתוכם הינן נשים). ריאומטולוגים מדווחים עליה כתופעה הנפוצה ביותר שהם פוגשים בביקורי מטופלים. כל הגילאים נוגעים בדבר, מהילד עד הקשיש, עם שיא אצל האישה בגיל הפוריות.

סינדרום הפיברומיאלגיה (FMS)
פיברומיאלגיה היא מחלה כרונית, מחזורית המתבטאת במגוון תופעות. היא שונה ממחלות אחרות מעצם העובדה שהיא אינה משפיעה על תא מסוים או איבר ספציפי. היא מופיעה עם מספר רב של סימפטומים שככל הנראה אין קשר ביניהם. בנוסף קיים מספר אינסופי של שילובים ביניהם עם וריאציות מיום אחד למחרת. הסימנים הראשונים שונים מחולה אחד לשני וקשה לקבוע מתי הופיעו הסימנים הראשוניים למחלה. עם הזמן, ניתן להגדיר כמה סימנים משותפים :

השלכה מזיקה על החיים המקצועיים ועל חיי היום יום, הפרעות בקשרים משפחתיים וחברותיים, הפרעה פסיכולוגית, ויחד במקרים רבים ליקוי מנטאלי ופיזי מודגשים. 

תיאור הסימפטומים הנפוצים ביותר
הפרעות בשרירים ובעצמות ופרקים: כאבים באופן כללי בשרירים, בגידים וברקמות עם נוקשות לרוב בבוקר בהתעוררות. הכאבים מכל הצורות ומכל הסוגים, חודרניים, דוקרים, מהסוג של פגיון, עוקצים, מתכווצים, תחושות של קדם שפעת עם כל הסיבוכים האפשריים. אזורים שעברו טראומה או ניתוח לפני המחלה רגישים יותר. כאבים בלסת נפוצים עם קשיים בעת הלעיסה, וכמו כן כאבים בפנים לפעמים בלתי נסבלים וכאבי ראש המוצאים את מקורם בעורף.    כאבי הראש יכולים להיות כלליים, רק בצד אחד של הפנים או באזור עצם העורף או העורף עצמו. לעתים תכופות, יש כאבים בפרקים או בקרבת הפרקים עם או ללא התנפחות הממוקדים בכתפיים, בפרקי כף היד, באצבעות ובברכיים. לפעמים משתלבים כאבים נוראים בקרסוליים. השרירים עוברים התכווצויות ועיוותים ולא נדיר שקיימת התסמונת של רגליים חסרות מנוחה. הרבה פעמים המטופלים מדווחים על "מכת חשמל" בשרירים, תחושת נמלים וחולשה בשרירים כללית.

המכללה האמריקאית לריאומטולוגיה (ACR) קבעה קריטריונים לאבחון הFMS .

1. כאבים מתפשטים לתקופה של 3 חודשים לפחות:

      - כאבים במקומות שונים בגוף.

      - כאבים מעל ומתחת למותניים.

      - כאבים בעמוד השדרה בגובה הצוואר, בגב או במותן.

      - כאבים בבית החזה קודמים.

2. כאבים במגע ידני של לפחות 11 מתוך 18 ה"נקודות הרגישות" הרשומים.

קריטריונים אלו מוכרים ובשימוש. על-פי ACR המגע הידני צריך להתבצע עם הפעלת כוח השווה ל-4 ק"ג כאשר ה"נקודה הרגישה" צריכה לכאוב ולא רק תהיות רגישה. זו טעות לייחס להם ערך פורמאלי. מספר פיברומיאלגים אוטנטיים לא עונים לקריטריונים אלו (לחץ כאן).

הפרעות במערכת העצבים: עייפות, רגזנות, עצבנות, דיכאון, בעיות בזיכרון ובריכוז ("פיברו פוג"-זיכרון לקות קוגניציה), אפתיה, נדודי שינה, התעוררויות רבות בלילה ושינה לא מפצה, ראיה מעורפלת, חולשה כללית, סחרחורות ושיווי משקל לא יציב, כאבי ראש ומיגרנות.

<הפרעות של מערכת העיכול: ב-60% מהמקרים, קיים הסינדרום של המעי הרגיז מלווה עם התנדפויות רבות, בטן נפוחה, עיוותי מעיים, עצירות או שלשול (או התחלפות לסירוגין). לפעמים מצב של בחילות, עם כאבים בקיבה וצרבות, הפרעות בעיכול, רפלוקס, חומצות וטעם משונה בפה.

הפרעות במערכות השתן והמין: ל-65% מהנשים הפיברומיאלגיות יש כאבים במערכות השתן והמין. "תסמונת העריה הבוערת" (ב-15% מהמקרים); זאת אומרת כאבים בפות עם גירודים וצריבות של השפתיים הפנימיות (וולוויטיס) או של פתח הנרתיק והפריפריה שלו (וסטיבוליטיס - Vulvar Vestibulitis - דלקת מבוא העריה) עם גירוי הנראה לעין או לא של הרירית; עיוותים או התכווצויות של הואגינה; כאבים בזמן או לאחר קיום יחסי מין (דיספראוניה) עם או בלי יובש ואגינלי. ב-25% מהמקרים קיימת דלקת כרונית של שלפוחית השתן עם השתנה מרובה ביום ובלילה של שתן מרוכז, צריבות בשתן שקדמו להם דלקות שתן חוזרות; עיוותים של שלפוחית השתן. הסינדרום הקדם-ווסתי בדרך כלל יותר חזק. כל ההפרעות של הפיברומיאלגיה מתחדשים בקדם וסת.

הפרעות דרמטולוגיות: תחושות של דקירות, של גירודים, של ויברציות חשמליות על העור; כל מיני הופעות על העור מגרדות או לא, אקזמה, סדקים, פריחות בעור, פורונקלים, דרמטיטיס אטופית, דרמטיטיס עם הפרשות; תחושה של שריפה חזקה במיוחד בכפות הידיים והרגליים; עם התנפחות לפעמים; עור יבש, רגישות למגע (היפראסטזיה); הזעות יתר מוגברות עם או לא גלי חום. גירודים חזקים מאוד יכולים להופיע בכל מקום בגוף המתגברים במיוחד בלילה. הציפורניים חלשות ונשברות, השיער פגום, נושר והצמיחה החדשה באיכות ירודה. לפעמים יש תגובה קיצונית של העור שנהיה אדום ומתנפח במקום שמשפשפים עם כלי כלחי לא חד בקצהו (סרפדת).

מאפיינים אחרים: אף סתום, טעם משונה לרוב מטאלי בפה, צפצופי אוזניים זמניים או רעשים משונים פחות או יותר קבועים (טיניטוס); חוסר תחושה בידיים, ברגליים או בפנים , פה ושם תחושות נימול (פרסטזיה); התכווצויות ברגליים וכפות רגליים; רגישות רבה לזיהומים ואלרגיות מכל סוג; רגישות יתרה לרעשים, לאור, לריחות ומוצרים כימיים; התנפחות העפעפיים והידיים במיוחד בבוקר; משקל יתר; עיניים יבשות מגורות; דפיקות לב; לפעמים סינדרום של היפוגליקמיה עם חשק בלתי נשלט למזונות מתוקים.

5, 10 או 20 סימפטומים שונים

כל תאי הגוף יכולים להיות נגועים במחלה, כל הרקמות יכולות להיות נגועות.אלו שסובלים מפיברומיאלגיה יכולים לחוות 5, 10 או 20 סימפטומים שונים, אבל לפעמים אחד מתוכם, אפילו שניים, יכולים להיות הרסניים מתי שחייהם של אחרים מושפעים ממקבץ של סימפטומים פחות או יותר חזקים ותכופים. לפני שמספר סימפטומים ימשכו את תשומת ליבו של הרופא, חלק מהם לא יציבים ומתונים, חלק מהם מורגשים פעמיים עד שלושה לחודש, אחרים לסירוגין חזקים במשך כמה ימים ונעלמים לכמה חודשים לאחר מכן. ומתי שנדמה שסימפטום נרגע או נעלם הוא חוזר או שסימפטום חדש ללא סיבה הגיונית מופיע. לרוב, כל סימפטום ידווח למומחים שונים כך שתמנע הראיה הרחבה בגלל מגוון סוגי התמחות הנוגעים בפיברומיאלגיה. רופאים ומטופלים יישארו מסוקרנים מעצם העובדה שסימפטומים אלו מסתוריים ואיתנים מול כל סוג של טיפול.

לזהות את הקשר ההדדי בין כל הסימפטומים
מכיוון שככל הנראה הסימפטומים מופיעים באופן עצמאי אחד מהשני גם בעוצמתם ובתדירותם, לאף אחד לא עולה בראש, אפילו לא לרופאים, לקשר ביניהם. ייקח זמן, אפילו שנים עד שיימצא להם קשר עם הFMS בלי שיהיה הסבר הגיוני.

זוהי התגלות עבור המטופלים שלי לשמוע שהסימפטומים שלהם קשורים ושישנה סיבה משותפת. הם נרגעים לשמוע שאין להם 5, 10 או 20 בעיות שונות אלא בעיה אחת שהופעתה מתלווה עם 5, 10 או 20 סימפטומים שונים. ההוכחה לכך שכל הסימפטומים, ככל שיהיו מגוונים, קשורים לאותה מחלה, הפיברומיאלגיה, ומאותו מקור תובהר להם כאשר בעזרת הגואיפנזין הם ירגישו את הסימפטומים שלהם נסוגים לאחור עד שייעלמו עבור רובם, רוב הסימפטומים. תרופה אחת, הגואיפנזין, תהפוך את מסלול המחלה.

סימפטומים עיקרים וסימפטומים מינורים
סימפטומים מינוריים הינם סימפטומים עיקריים עבור אחרים

1) שלושת התנאים המשופים לסינדרום הפיברומיאלגיה הינם:
  הפיברומיאלגיה עם כאביה הכרוניים מתפשטים;
   סינדרום העייפות הכרונית (CFS) עם חוסר האנרגיה שלה, הפרעות השינה שלה, הפרעותיה
    הקוגניטיביות ודיכאוניות;            
  המעי הרגיז (IBS<), הנקרא גם דלקת המעי הגס, תסמונת מעי רגיז, הפרעות תפקודיות 
    במערכת העיכול;

יכול להופיע אחת משלושת התנאים האלו להרבה זמן, אבל יום אחד, הם יתערבבו. תופעות אחרות, הנחשבות לתופעות משתלבות, יכולות להיות אלו המופיעים לתקופה ארוכה , או אחת מהם בלבד, ולהפוך להיות מרכזיות ומאוד מגבילות מתי שתופעות אחרות יופיעו.

2) התופעות המשתלבות הנפוצות ביותר הינן:
  ♦
"תסמונת העריה הבוערת" (IC) המתאפיינת בהשתנה מרובה וכאבים או אי-נוחות באזור 
     שלפוחית השתן;
  ♦ סינדרום מבוא העריה (VPS) הכוללת כאבים באזור השפתיים הגדולות והקטנות בליווי יובש או
     ללא, כאבים או אי-נוחות בזמן קיום יחסי מין (וולוודיניה ודיספראוניה);
  ♦ סינדרום הרגליים חסרות מנוחה (RLS) עם צורך בלתי נשלט להזיז את הרגליים, המופיע לרוב
     או יותר שכיח בערב או בלילה, עם תחושות מוזרות ולא נוחות;
   תחושת נימול (פרסטזיה) באזור הידיים והרגליים, הדומים לסינדרום של תעלה הקרפלית ללא
     הפרעות בזמן מבחן חשמלי (אלקטרומיוגרם);
   חולשה כללית וסחרחרות;
   מיגרנות או כאבי ראש;
   רגישות יתר למוצרים כימיים, לריחות, לרעשים ולאור בוהק.

סינדרום העייפות הכרונית (CFS)
הסינדרום עצמו אינו חדש, השם "עייפות כרונית" הוא חדש. סינדרומים דומים תוארו לאורך מאות שנים בספרות הרפואית. למעשה, הCFS , אחת התעלומות של הרפואה המודרנית והפיברומיאלגיה הינם מחלה אחת וזהה, עם סיבה לא נראית משותפת.

עבור רוב המטופלים, שני המונחים, פיברומיאלגיה וסינדרום העייפות הכרונית, מתקיימים בתקופות שונות של המחלה כאשר שתי התופעות קיימות. עבור חולים אחרים, אחד מהתסמינים הקליניים תמיד ישלוט על פני אחר. לא קיים סינדרום של עייפות כרונית "stricto sensu", טהור, בלעדי. תשאול מנוהל נכון, ומגע ידני קפדני יוכיחו את קיומם הבו-זמני. ברמות שונות בעוצמתם, כל הסימפטומים של העייפות הכרונית פוגשים את הקריטריונים של הפיברומיאלגיה. יש לנו עסק עם אותה מחלה המופיעה במגוון דרכים, בהתאם לרמת הכאב הפרטני של כאב ואזורים, מערכות או איברים השולטים. מטופלים אשר להם רמת סבל גבוה יכולים להרגיש את העייפות כגורם מרכזי. תוצאות האנמנזה יראו סימפטומים של המעי הרגיז, כאבים פחותים של וולוויטיס או השתנה המתלוות לתלונות של כאבים בשרירים ובגידים, כאשר הכול מופיע ברמה מינורית או חסרת משמעות בהשוואה לחשיבות של העייפות, הדיכאון וההפרעות הקוגניטיביות.

בהתאם לחומרת ההפרעה במערכת העצבים, ישנם פיברומיאלגים, שחוץ מהעייפות, סובלים מבעיות בזיכרון בתווך המיידי או הקצר שמגביל את השגרה שלהם. הם שוכחים מה שנאמר להם הרגע ואינם זוכרים איפה הניחו דבר מה. בנוסף לכך, יש להם חוסר התמצאות, הם יכולים למצוא את עצמם אבודים במקומות שמוכרים להם. באמצע שיחה או פעילות, הם מאבדים את הכיוון. חשיבה כלשהי או תרגיל פשוט של חיסור עלול להיות קשה ואפילו בלתי ניתן לפיתרון. חלקם לא מצליחים לקרוא בגלל בעיית זיכרון או איבוד הזיכרון של מילים. אחרים שוכחים פגישות או תוכניות מיידיות או לא זוכרים אם שילמו חשבונות או לא. מטופלים אלו הופכים להיות מאוד רגישים לרעשים, לאור חזק, לריחות. הם בוכים בקלות ומתעצבנים מהדבר הקטן ביותר. 

חשוב מאוד לשייך את ההפרעות הקוגניטיביות והתגובות הרגשיות המאוד קיצוניות לתסמינים של אותה פתולוגיה, הפיברומיאלגיה. סינדרום העייפות הכרונית והפיברומיאלגיה עם תלונותיהן על כאבים מקוריים ובולטים מגיבים שתיהן בצורה חיובית לטיפול באמצעות הגואיפנזין.

FMS קשורה למחלות אחרות
סטטיסטית, פתולוגיות אחרות משויכות באופן שכיח לפיברומיאלגיה. למעשה, ב-20% מהמקרים עם פיברומיאלגיה משתייכת מחלה אוטו-אימונולוגית כמו דלקת מפרקים שגרונית, זאבת (לופוס), תסמונת סג'וגרן, מחלת בסט, מחלת קרוהן, מחלה פריאנלית, השימוטו תירואידיטיס כמו גם היפרפראתירואידיזם והיפרתירואידיזם לא אימונולוגי.

שום קשר בין סיבה לתוצאה נקבע.

אחת משפיעה על השנייה, מה שמקשה לפעמים. צריך לטפל בהן באופן מגביל.

בדיקות דם ובדיקות שונות על מנת לפסול מחלות אחרות

לא קיימת בדיקה ספציפית מעבדתית המאשרת את אבחון הפיברומיאלגיה.

סימפטומים רבים, מינורים או עיקרים, המצויים בסינדרום של פיברומיאלגיה קיימים בעשרות מחלות אחרות. הדבר הופך את אבחון ה FMS לעוד יותר קשה. למעשה, מדובר על דיאגנוזה שפוסלת מחלות אחרות לאחר כל מיני סוגים של בדיקות שגרתיות. זה יכול לקחת כמה חודשים, אפילו שנים, כדי להוציא את כל המחלות האחרות.

אף על פי כן, הרופאים והמטופלים שלהם די מוטרדים מכיוון שאין בדיקה פרא-קלינית (צילומים, אולטראסאונד, CT ,RMI ,EMG, EEG...) או בדיקת דם שיכולה לזהות את הגורם לסימפטומים. התקנות שלהם בכל זאת שימושיים לידע עבור פתולוגיות שאין להם. בנוסף לבלבול, מתווסף העניין שאף טיפול אינו מרפא את הסימפטומים.

 

norkurld@zahav.net.il
לחץ לחזרה לראש העמוד