חיפוש
Close this search box.

גואיפנזין היא אחת מדרכי הטיפול אותה מציע דר קורלנד

חיפוש

מאמרים נוספים

הריון ופיברומיאלגיה

דר. קורלנד נורברט אם יש לך פיברומיאלגיה ואת שוקלת להיכנס להריון, אך טבעי שתתהי מה תהיה השפעת המחלה על יכולתך להיכנס להריון, על תהליך ההיריון

קרא עוד »

מיטוכונדריה (נושמון)

לכל תא יש לפחות "תחנה אחת לחידוש האנרגיה" שנקראת מיטוכונדריון (לתאים רבים יש מיטוכונדריון אחד בעוד שלאחרים יש כמה אלפי מיטוכונדריה. רק לתאי הדם האדומים

קרא עוד »

נוגדי דיכאון ופיברומיאלגיה

למרות הסיכון שכל הריאומטולוגים יצאו נגד דבריי, אני לא טוען שנוגדי דיכאון אינם מועילים במקרים של פיברומיאלגיה. יש להם מקום בטיפול בפיברומיאלגיה. הם משמשים להעלאת

קרא עוד »

קצב חילוף חומרים בסיסי

בשנות ה-30 וה-40 בדיקה של קצב חילוף החומרים הבסיסי הפך לשיגעון חולף וכמעט כל משרד החזיק במכונה שמודדת אותו. המכונה הייתה די טובה אבל נתונה

קרא עוד »

גואיפנזין למטופלות

ישנם רופאי נשים הרושמים גואיפנזין למטופלות הלא פוריות שלהם בשביל תכונותיו אשר משפרות את איכות רירית הרחם על מנת לאפשר את כניסת התאי הזרע הזכריים.

קרא עוד »

מהו הגואיפנזין?

הגואיפנזין מצוי במקור בקליפת עץ בשם גואיק. החל משנת 1500, השתמשו בתמצית בשם גואיקום, לטיפול יעיל נגד כאבי הראומטיזם וכאבי גרון. הוא היה מוערך בשל יכולתו לדלל את רירית דרכי הנשימה וכעבור 400 שנה, ב-1952, גואיקום אושר על-ידי הFDA (Food and Drug Administration) עבור השימוש בו לשחרור הליחה ודרכי הנשימה. 20 שנה לאחר מכן, ייצור החומר באופן סינתטי מקבל את שמו הרשמי הגואיפנזין. אף תופעת לוואי נרשמה, לא תחת המצב המקורי שלו במשך מאות שנים וגם לא תחת המצב של גואיפנזין שנכנס בימינו לתוך המרכיבים של תרופות רבות, כדורים וסירופים ללא מרשם, נגד התקררות או שיעול, לילדים ולמבוגרים. עם זאת, וזה המצב עבור הרבה תרופות, לגואיפנזין יותר מהשפעה תרפטית אחת וניתן לטפל בבעיות בריאות אחרות באמצעותו. בספר שיצא לאור לאחרונה על רפואה באמצעות צמחים, "Physician's Desk Reference for Herbal Medicine", ה-Guaiacum officinale עדיין מופיע כטיפול לדלקות פרקים (לחץ כאן) .

סיפור העלילה של הגואיפנזין

הפיברומיאלגיה שמוכר כיום כמחלה שנייה בדלקות פרקים לאחר האוסטיאוארטריטיס אינה מחלה מהעידן המודרני. היא ישנה בדיוק כמו הארטריטיס וההיפראוריסמיה. הגואיפנזין אינו גם כן טיפול חדש לכאבים כרוניים. במהלך מאות שנים, תחת השם ראומטיזם נכללו וההיפראוריסמיה, האוסטיאוארטריטיס, הארטריטיס הריאומטית ומה שמוכר כיום תחת השם של פיברומיאלגיה. הגואיקום, הזמין מעתה ואילך תחת צורת הגואיפנזין מוזכר באופן קבוע בספרי רפואה העתיקים כיעיל לטיפול הראומטיזם. כך שמוכח באופן ברור שהגואיקום עזר במהלך מאות שנים לאותם אלו שסבלו מפיברומיאלגיה כפי שעושה זאת היום הגואיפנזין.

במאה ה-19, היגיינת האנשים השתפרה באופן ניכר בזכות השימוש בסון, המשרת שיניים ומוצרים קוסמטיים שונים המופקים כולם מצמחים המכילים סליצילטים. הסליצילטים ככל הנראה השפיעו על התועלות של הגואיפנזין מכיוון שכעת ידוע שהם חוסמים את יעילותו כאשר משתמשים בו לטיפול בפיברומיאלגיה. צחוק הגורל הינו שאחת המחלות הכי מדאיגות בימינו, טופלה לפני 300 שנה יותר טוב מאשר כיום, מכיוון שדאז שום דבר לא חסם את גואיקום, הטיפול היחיד הזמין.

מתי שחומצה אצטילסליצילית (אספירין) הומצאה ב-1897, כפי שיעילותה לגבי כל המחלות הריאומטיות, היא הוציאה את הגואיקום משימושו האוניברסאלי והוא נעזב. אבל מכיוון שתכונותיו שממיסות את הליחה לא מושפעים מה סליצילטים, נמשך השימוש בו לריפוי שיעול והתקררות. בזמנים המודרניים, הגואיפנזין מוכר כמכייח.

לפני 40 שנה, הד"ר פול סנט אמנד, אנדוקרינולוג ופרופסור לרפואה שסבל בעצמו מפיברומיאלגיה הבחין את התועלת החיובית על מחלתו של תרופות שהיו בשימוש להיפראוריסמיה (Probenecid, Anturane) עם בכל זאת תופעות לוואי חזקות. רק בשנת 1992, הוא גילה את יעילות הגואיקום (בעל אוריקוזורית נמוך) כאשר הוא השתמש בגואיפנזין. שנתיים נוספות עברו עד שהוא הוכיח את החסימה הנגרמת לגואיפנזין בטיפול בפיברומיאלגיה מעצם נוכחותם של סליצילטים בתכשירים הקוסמטיים. מעט זמן לאחר מכן, הוא שם לב שהיפוגליקמיה מקושרת באופן תכוף עם פיברומיאלגיה ונחוץ ביותר לתקן את השיוך הנ"ל. לפיכך הוא ביסס את הפרוטוקול של הגואיפנזין שקובע שעל מנת להיות יעיל באופן מוחלטת, חל איסור על כל הסליצילטים והיפוגליקמיה.

הגואיפנזין במבט החוק

לא קיים בעולם תרופה רשמית שמטפלת בפיברומיאלגיה. שני מוצרים אושרו להפצה באשר ליעילותם היחסית בטיפול הכאבים הנגרמים על-ידי הפיברומיאלגיה, אבל לא בטיפול עצמו של הפיברומיאלגיה. מדובר על ליריקה (Lyrica – pregabalin) – הנרשמת כנגד כאבים נוירולוגיים אצל הסוכרתיים במיוחד – וסימבלטה (Cymbalta – Duloxetine) – תרופה נגד דיכאון.

מהרגע שתרופה משווקת לאחר אישור עבור פעילותה הרפואית הספציפית (מכייח עבור גואיפנזין, ליריקה עבור נוירופתיה, סימבלטה לדיכאון), ניתן לרופא לרשום את התרופה עבור פעילות רפואית אחרת ללא קשר להתווייתה המקורית, לפי שיפוטו, ללא צורך בקשת אישור של הFDA ׁ(www.Off-label). רישום כזה של תרופה נעשה בדרך כלל עם תרופות גנריות ישנות (כמו עם גואיפנזין) שנמצאו עבורם התוויות חדשות. רופאים וחוקרים מוצאים הרבה פעמים עבור תרופות קיימות שימוש יעיל עבור מחלות שונות. לשמחתנו. קיימות הרבה דוגמאות של תרופות לשימוש הרבה זמן לאחר שהוצאו לשוק (לחץ כאן).

יעילותה של אותה תרופה במינונים שונים עבור מחלות שונות לגמרי מוצאת את מקורה בהנחה שלאותה מולקולה יש כמה יש כמה דרכי השפעה על הגוף. שימוש התרופה עבור שתי מחלות שונות לגמרי מוצדקת מעצם יעילותה. אני כבר ציינתי את חסימת פעילות הגואיפנזין בגלל הסליצילטים בטיפול בפיברומיאלגיה כאשר הגואיפנזין יעילה מתי שהיא נרשמת (במינונים שונים לגמרי) כמכייח במקרה של שיעול. לכן יש לגואיפנזין שני מנגנוני פעולה שונים.

שימוש ללא קשר להתווייתה המקורית של הגואיפנזין עבור הפיברומיאלגיה חוקי בכל העולם. בארה"ב, הגואיפנזין במכירה חופשית, זאת אומרת שאין צורך במרשם. בישראל, הגואיפנזין נמכרת רק עם מרשם של רופא, בכל המינונים, בהתאם לדרישות הרופא, לתווך קצר או לתווך ארוך (לחץ כאן).

למה הגואיפנזין לא נרשם באופן שוטף בפיברומיאלגיה?

בנקודה הזו, אתם ודאי שואלים את עצמכם: "איך יתכן שטיפול כזה יעיל וללא סכנה קיים ושרופא המשפחה והריאומטולוג שלי לא מפסיקים לומר לי שאין טיפול עבור הפיברומיאלגיה, ולמרבה הצער, עליי להשלים להמשיך לחיות עם הכאבים והעייפות?". ללא ספק, אתם שואלים את עצמכם: "מהי הסיבה שהטיפול הנ"ל לא מוכר, או שבכוונה אנשי מקצוע הבריאות מתעלמים ממנו?"

ישנן שלוש תשובות לכך:

  1. כמו עבור כל מחלה, ישנו נוהל רשמי לטיפול אלו אשר סובלים מפיברומיאלגיה, מין קונסנזוס תראפי. הרופאים מסתפקים בטיפול הסימפטומטי ולא נוטים לחרוג מהטיפול הקונבנציונאלי. מקומה של הגואיפנזין בפיברומיאלגיה לא ידוע להם ועוד יותר יעילותה.
  2. הרופאים סקפטיים לגבי כל גישה חדשה או כל מוצר חדש אשר מתיימר להעניק שיפור קבוע. לא קל למשוך את תשומת ליבם על טיפול שיוצא מתחום הידוע. הם מכירים את גואיפנזין כמכייח.
  3. הגואיפנזין ידוע כיום כמכייח, התכונות של שיטת הטיפול הייחודית אינה ידועה להם.

רוב המטופלים שמקבלים טיפול סימפטומאטי בסופו של דבר מחפשים טיפולים אחרים. ניסיונם של תריסרים רופאים ואלפי פיברומיאלגים בעולם מוכיחים שהגואיפנזין היא תרופה יעילה וללא סכנה כנגד הפיברומיאלגיה. מי שמתחיל טיפול עם גואיפנזין יכול לקוות שחייו ישתנו. לרוב, זה מה שיקרה. הבריאות אשר חשב אבדה לו לתמיד תחזור בחזרה, הוא יוכל ליהנות מהחיים במלוא מובן המילה.

העובדות מדברות בעד עצמן

הפיברומיאלגיה היא בעיה חברתית. היא עולה לה הון בביקורים רפואיים, בדיקות דם וצילומים משלימים, טיפולים רפואיים ופרא-רפואיים, ימי מחלה, אובדן כושר, בלי להחשיב את הבעיות המשפחתיות שהיא מייצרת. הגואיפנזין יכול להקטין באופן ניכר את ההוצאות על הבריאות. הכוח נתון בידי הסמכות הציבורית לתפוס את הזדמנות זו.