• התרופה: גואיפנזין
  • מה הוא גואיפנזין?
  • מטבוליזם הגואיפנזין
  • תופעות לוואי

• הפרוטוקול
  • ההבחנה
  • המיפוי
  • דיאטה
  • לסלק כל מקור לסליצילאטים
  • חישוב המינון האינדיבידואלי של גואיפנזין

• ציקלוטוניק אנדוג׳נוס יון רזוננס (Cyclotronic Endogenous Ion Resonance)

• אפנון אימוני (Immuno-modulation)

 

• התרופה: גואיפנזין
  • מה הוא גואיפנזין?
    • התרופה ידועה במעלותיה הרפואיות מאז 1530. בצורתה המקורית, היא תמצית מופקת מקליפת עץ הקרוי גואיאקום (guaiacum, ושימשה לטיפול בשיגרון. היא זוקקה לגואקולייט בשנות השלושים. זהו מכייח (expectorant) המרכך את הליחה. הוא אחד המרכיבים בהכנות נגד הצטננות ושיעול. לפני יותר מעשרים שנה, התרופה הופקה בצורה סינתטית, וקבלה את השם גואיפנזין המשווק בצורת טבליט או קפסולה.
      יחד עם זאת, שימושה המקורי של התרופה לא נשכח: בספר התרופות (PDR) לצמחי מרפא, גואיאקום אופיצינאלי מומלץ נגד שיגרון.

  • מטבוליזם הגואיפנזין
    • הוא נספג במהירות במערכת העיכול, עובר חילוף חומרים מהיר, ומופרש בשתן. מחצית-החיים של הגואיפנזין הוא שעה אחת. המונחים ארוך-פעולה או קצר-פעולה המופעים על האריזה מתייחסים למהירות בה טבלית הגואיפנזין משתחררת לתוך הגוף ולא לגואיפנזין עצמו.

  • תופעות לוואי
    • גואיפנזין היה בשימוש שנים רבות ואלפי חולים לקחו אותו כתרופה. לא דווח על תופעות לוואי פרט לבחילה קלה (בתחילת הטיפול בדרך כלל, החולפת מהר). החמרת הסימפטומים אינם תופעות לוואי.

• הפרוטוקול
  • ההבחנה
    • תחילה חשוב לאבחן את הפיברומיאלגיה בעזרת היסטוריה רפואית מפורטת, כרונולוגיה של הסימפטומים, ולערוך מפה של התקדמות המחלה. אין בדיקות דם לאבחון פיברומיאלגיה אבל בדיקת דם פשוטה נחוצה כדי לקבוע שאין גורם אחר לעייפות, לכאבי שרירים ולסימפטומים אחרים. בדיקות דם שגרתיות שיש לבצע כוללות שקיעת דם, ספירת דם, גלוקוזה, אלקטרוליטים, תפקודי כבד וכליות, תפקודי בלוטת התריס, גלוקוזה, אלקטרוליטים (כולל סידן וזרחן), ופנל שיגרון בסיסי. בנוסף, חשוב לציין שלתרופות מסוימות יש תופעות לוואי כגון כאבי שרירים או עייפות.

  • המיפוי
    • המפה הראשונה של הגושים וגבשושיות חשובה מאד ויש לערוך אותה לפני שמתחילים את הטיפול בגואיפנזין. חיוני לערוך מיפוי במשך כל תקופת הטיפול כי השינויים קלים מאד. עם כל בדיקה, הרופא עורך השוואה עם הבדיקה הקודמת ועם מצבו הכללי של החולה. גושים וגבשושיות צריכים להצטמצם בהדרגה, להתרכך, או להיות ניידים יותר. בדיקה פשוטה זו תראה שההחלמה מתקדמת. חלקי גוף גדולים כמו פרקי הירך או החלק העליון של הכתפיים יתחלקו לשני אזורים קטנים. כאשר נותר לטהר רק מספר קטן של אזורים, השיפור יכול להיות קטן ביותר. חשוב באותה מידה להקשיב לסימפטומים הסובייקטיביים של החולה ולהערותיו.
      המיפוי הוא תהליך שצריך להיות אובייקטיבי ככל האפשר כאשר מטפלים בפיברומיאלגיה. צריך לראות בשלב מאוחר יותר, שהגושים והגבשושיות שהופיעו בצורה גראפית על המפה הראשונה ייעלמו לחלוטין.

  • דיאטה
    • 40% מן הנשים החולות בפיברמיאלגיה יפתחו היפוקליקמיה או אי-סבילות לפחמימות בנוסף לפיברומיאלגיה, ואז שם המחלה פיברוגליקמיה; ו 20% מן הגברים עם פיברומיאלגיה יפתחו את אותה המחלה. על חולי פיברוגליקמיה להיות בדיאטה חמורה כי יש סכנה שלא יגיבו לגואיפנזין. היפוגליקמיה ופיברומיאלגיה הולכות יחד, ויש להם סימפטומים רבים חופפים. דבקות בדיאטה הנכונה הכרחית כדי לחזור לבריאות טובה.
      הדרך הטובה ביותר לאבחון היפוגליקמיה היא: רישום היסטוריה מפורטת על ידי הרופא; הדגש צריך להיות על תגובת החולה לאוכל, תשוקות לסוכר ופחמימות, והרגשתו הסובייקטיבית אחרי ארוחה עשירה בממתקים ועמילן. אבל אפילו אם אין לחולה כל אותם סימפטומים, הוא יכול לסבול מאי-סבילות לפחמימות, ואז עליו להיות במשטר דיאטה.
      הדיאטה יכולה להיות חמורה או ליבראלית אבל עם הוראות מדויקות מה לאכול ובאילו כמויות. חשוב לציין שאין צורך בדיאטה לאלה הסובלים מפיברומיאלגיה בלבד.

  • לסלק כל מקור לסליצילאטים
    • אספירין וסליצילאטים אחרים חוסמים את פעולת הגואיפנזין. ישנם מקורות רבים לסליצילאטים, טבעיים וגם סינתטיים (חומצה סליצילית) היכולים לחסום את פעולת הגואיפנזין בכליות.
      לכל התאים הביולוגיים יש שטח חיצוני עם אלפי קולטנים. התרופות באות לתפוס קולטנים טבעיים אשר יתחילו פעולה או יחסמו אותה. ברגע שהתרופות התמקמו, התאים תחת השפעתם יבצעו או ימנעו פעולות מסוימות. בכליות, בתאים של הגלילית הפרוקסימאלית נמצאים הקולטנים הנותנים כניסה לגואיפנזין. למרבה הצער, הסליצילאטים מתחרים עם הגואיפנזין על אותם הקולטנים ואפילו מתאימים יותר. אם יש כמות קטנה של סליצילאטים בגוף, מקום הקולטנים סגור לגואיפנזין. התרופה הזאת תרכך את הליחה בראות אבל לא תהיה לה כל השפעה על הפיברומיאלגיה.
      סליצילאטים מופקים מצמחים רבים בכמויות שונות. הם מצויים בקליפות עצים, עלים, שורשים וזרעים כהגנה נגד בקטריות ופיטריות שבאדמה. העור והמעיים קולטים בקלות סליצילאטים מן החי כגון צמחי מרפא, תוספי מזון, תכשירים קוסמטיים, ואפילו צמחי גינה.
      חשוב לוודא שאין סליצילאטים בכל התרופות שנוטלים, בתוספי מזון, בתכשירים קוסמטיים, ובתרופות מקומיות לפני תחילת הטיפול בגואיפנזין . רשימת המוצרים היכולים להכיל סליצילאטים כוללת משחת שיניים, מוצרים לטיפול בחניכיים והיגיינת הפה. אי סילוק סליצילאטים היא הסיבה העיקרית לכישלון הטיפול. אין פשרות.

  • חישוב המינון האינדיבידואלי של גואיפנזין
    • יש פרוטוקול ספציפי וצריך להיצמד להוראותיו, צעד אחר צעד, יחד עם מיפוי ומיפויים חוזרים. המטרה היא לקבוע מנון גואיפנזין שיתחיל בהיפוך או בתהליך המעגלי. אם מצבו של החולה מחמיר מאד, הווה אומר שהמינון נכון. חשוב לציין שהחמרה בסימפטומים מראה שההיפוך התחיל. החולה מקבל לוח ועליו לרשום את הסימפטומים השונים. החולה מרגיש כאבים כי הזרחן יוצא מן הרקמות, והוא סובל שנית כי הזרחן עובר למאגר זמני, והוא סובל שוב כאשר הזרחן נפלט מן המאגר הזמני.
      הסימנים הראשונים להקלה בכאבים הם האות הראשון שהטיפול מצליח. כאב, קהות, ושורת הסימפטומים הרבים המורגשים כאשר נוטלים גואיפנזין מקורם בתהליך ההיפוך ומראים שיפור במצבם הקליני.
      
      החולים בדרך כלל שואלים כמה זמן לוקח עד שמגיעים למעגל ההיפוך הראשון והמקורי. והתשובה היא שפיברויאלגיה נקבעת באופן גנטי, והתגובה לגואיפנזין היא אינדבידואלית ותלויה בחומרת ההפרעה הגנטית. במשפחה אחת המינון הדרוש זהה לכל בני המשפחה. יש המגיבים מהר ואחרים לאט. למצוא את המינון הנכון יכול להיות משימה קשה. לכל חולה פיברומיאלגיה יש סף כאב שונה. אצל מספר קטן של חולים יהיו סימפטומים מינימאליים בזמן מעגלי ההיפוך. מיפוי ומיפויים חוזרים חיוניים בכל המקרים ויכולים לאשר שהשיפור התחיל ושהמינון נכון. מיפוי גם יכול לגלות שנמצא חוסם סליצילאטי. לחולים המעטים (5%) המשתפרים בלי ההחמרה ההתחלתית, שיפור במיפוי הוא סימן שיש להמשיך בזהירות ובסבלנות, ולחכות להופעת הימים הטובים.
      
      השאלה הנשאלת לרוב היא כמה זמן תהליך ההחלמה ייקח. צריך חודשיים של טיפול בגואיפנזין כדי להפך את הצטברות שרידי המטבוליטים של שנת פיברומיאלגיה. השיפור הקליני אינו מתחיל עד שהמינון הנכון נמצא, והחולה נקי מסליצילאטים לגמרי. ככל שהמחלה וותיקה, כך יידרש יותר זמן עד להיפוך הסופי. הפגיעות הטריות ירפאו ראשונות, והישנות יותר - אחרונות . מבנים שניזוקו מכל סיבה שהי לא יכולים להבריא. מה שחשוב הוא השיפור הניכר בחיי החולים; לאחדים השיפור בא בהדרגה, אבל אצל מגיבים מהירים, בסיבות ה 20%, השיפור דרמטי.

• ציקלוטוניק אנדוג׳נוס יון רזוננס (Cyclotronic Endogenous Ion Resonance)
  • סידן מפיק מן התא את רמת הפעילות הנדרשת. בתאים פיברומיאלגיים, רמות הסידן הגבוהות גורמות לפעילות יתר. תסמונת פעילות יתר של הפיברומיאלגיה מתבטאת בכיווץ מתמשך של השרירים. בזמן ההתכווצות, כוחות מכנים גורמים לקריעת סיבי השריר ופוגמים בחדירות קרום תיק ליף השריר. הדבר גורם לזרימה חדשה של יוני סידן לתוך התאים ובריחת יוני אשלגן ביחד עם יונים הידרוקסילים.
    טכניקת מגנותרפיה ממוחשבת וחדשנית זו (Seqex therapy) מווסתת את היוניזציה של הקרום, וכך, מאפשרת שינוים ביכולות הקרום. הטכניקה עוזרת להחזיר את שיווי המשקל ליונים. היא מחדשת את התהליך האחראי לחיוניות ומשפרת את מטבוליזם התא. הטכניקה הותאמה לטיפול בכל חלקי גוף החולה. תרפיה סקקס (Seqex therapy) מקטינה באופן משמעותי את רמת הכאב אצל חולי פיברומיאלגיה. היא גם מאד יעילה בטיפול בנדודי שינה וחרדה.
    מחקרים תרמוגרפים שבוצעו לפני ואחרי תרפיה סקקס הראו שיפור ניכר במיקרוסרקולציה של הדם. יש שיפור בזילוף הדם לפילטרים בכליות (תאי הפקעית והגלילית). פעילות זו של תרפיה סקקס עוזרת לגואיפנזין לפעול.
    לתרפיה סקקס אין תופעות לוואי. היא משתמשת במה שמוכר כתרפיה "קרה", בניגוד לאנרגיה אלקטרו- מגנטית, ולא הופכת לחום אין אפקט ג'ול- (Joule Effect). מסיבה זו, ניתן להשתמש בה אפילו במקרים של דלקת חמורה וכרונית כגון דלקת גיד, דלקת סב-מרפקית, דלקת עילית העלי, וכו..

• אפנון אימוני (Immuno-modulation)
  • אצל חולי פיברומיאלגיה המערכת החיסונית מדוכאת. הם פגיעים יותר לדלקות ואלרגיות. חולים רבים מקבלים אנטיביוטיקה מספר פעמים בשנה.
    הדרך הטובה ביותר להילחם במצב הזה הוא להשתמש במזו-חיסון. זוהי טכניקה מוכרת היטב בצרפת, בעשרים וחמש שנים האחרונות. היא נקראת אפנון אימוני ולא תמריץ אימוני כי היא משתמשת בחיסון במינון הומיאופתי. החיסון מוזרק בדרך המזו-תרפיה: שני מילימטרים תחת העור במזודרם, בהזרקות רצופות של החיסון המדולל. החיסון מכיל חלקיקי ריבוזום בקטריאלי (ריבוזומים עם 70% כיול הRNA) וחלקיקי קרומים בקטריאליים. טכניקה זו מגבירה ומאפננת את מערכת החיסון.
    הזריקות אינן כואבות כלל. אין כלי דם במזודרם, לכן, אין דימום. אין תופעות לוואי. פרט לחולי AIDS אפשר לתת את החיסון לכולם כולל ילדים. הוא מקל על רגישות יתר במקרה של אלרגיות בעור ובריאות. מניסיוני עם מאות חולי פיברומיאלגיה, למדתי שהוא מביא תועלת לכולם ומפחית צורך באנטיביוטיקה. לפי דעתי, זהו הטיפול המונע הטוב ביותר שיש.