מדוע לא ניתן לגלות זרחן בבדיקת דם?

מה הסיכון אם איני מקבל כל טיפול?

מתי עלי להתחיל בטיפול?

מה משמעות המונח "מעגליות"?

אני מודאג מעוצמת מעגל ההיפך הראשון. האם אין זה עדיף שאתחיל בגואפנזין כשאני לא עובד או בחופשה?

כמה זמן עלי ליטול גואפנזין אחרי שאני מרגיש טוב?

האם מחכים לתוצאות הדיאטה לפני שמתחילים בתרפיה בגואפנזין?

כמה זמן עלי להיות בדיאטה?

האם אוכל להמשיך ליטול את התרופות שלי כאשר אני מתחיל את הגואפנזין?

אני נוטל תרופות נוגדות דיכאון, מה עלי לעשות?

מה בקשר לויטמינים ולתוספי מזון?

מה בקשר לתרופות ממריצות?

האים בטוח ליטול תרופות הומיאופתיות עם גואפנזין?

האם אני יכול להתעמל ולעשות ספורט בזמן שאני נוטל גואפנזין?

מה קורה לקליטת הגואפנזין אם מערכת העיכול שלי אינה תקינה?

האם גואפנזין בטוח אם אני בהריון?

אם יש לי פיברומילגיה, האם עלי לדאוג לילדים?

האם פיברומיאלגיה מחלה אוטואימונית?

האם גואפנזין יכול להזיק לכליות או לגרום להיווצרות אבנים בכליות, או נזק לכליות?

האם יש קשר בין בריחת סידן ופיברומיאלגיה? האם סיכויי לסבול מבריחת סידן גדולים יותר אם אני נוטלת גואפנזין?

מה השפעת הגואפנזין על שיגרון ניווני (אוסטאוארטריטיס)?

אינך מזכיר את 18 הנקודות הרגישות שרופאים בדרך כלל בודקים לאבחון הפיברומיאלגיה. מדוע?

 

• מדוע לא ניתן לגלות זרחן בבדיקת דם?
• לא ניתן לגלות זרחן בבדיקת דם כי הוא מספר הופכי לסידן. אם הזרחן עולה, הסידן יורד ואז, בלוטות הפאראתירואיד מגיבות ומחזירות את רמות הסידן. זו הסיבה שהזרחן נפלט מן הדם דרך השתן או שהוא חוזר לתאים וגורם לבעיות בהפקת האנרגיה. בדיקות מתקדמות מאד של התא עצמו עשויות להראות עודפי זרחן. הוא תוך-תאי, ולא בדם.

 

• מה הסיכון אם איני מקבל כל טיפול?
• במאה העשרים ואחת זו אינה אופציה הגיונית. אני יודע מה עובר על החולים, האכזבות ואובדן אמון ברופאים. אני מציע טיפול בטוח ויעיל למחלה המתישה הזאת. המסלול הטבעי של הFMS הוא החמרה אם לא מטפלים.

 

• מתי עלי להתחיל בטיפול?
• מה שיותר מוקדם. למה לחכות? חולים מכל הגילים יכולים לקבל את פרוטוקול התרופה שמטרתה להפך את הפיברומיאלגיה בפחות זמן משלקח לה להתפתח. התועלת היא בשחרור מכאבים פיזיים ומנטאליים והרגשה כללית טובה יותר.

 

• מה משמעות המונח "מעגליות"?
• "מעגליות" מתייחס לתופעת מעגליות הסימפטומים בתהליך ההיפוך. מעגלי ההיפוך הם לרוב סימפטומים חמורים יותר ממה שיש לך, ובעקבותיהם, תקופות רגיעה, אפילו קצרות. הסימפטומים יחמירו שוב ושוב ואז ייחלשו ככל שאתה עובר במעגלים השונים. חריפות הכאב תלויה בסף הכאב האינדיבידואלי. אם אין מעגלים הדבר אומר שעדיין לא נמצא המינון הנכון. בהתאם למקומות שנותרו בלתי מטוהרים, המחזור יעשה קצר יותר יחד עם ירידה הדרגתית בכאב עד שהחולה מרגיש משוחרר מכאבים. ההפוגות נעשות ארוכות יותר תוך שיפור באיכות החיים.

 

• אני מודאג מעוצמת מעגל ההיפך הראשון. האם אין זה עדיף שאתחיל בגואפנזין כשאני לא עובד או בחופשה?
• לא. צריך לקבוע את המינון הנכון להיפוך. אין דרך לדעת מראש את המינון האינדיבידואלי הדרוש להיפוך, ואף לא תקופת הזמן עד להיפוך הראשון. האספקט הקשה ביותר של הטיפול הוא מה עובר על החולים בזמן ההיפוך. זה בלתי נמנע. הטיפול אינו מיועד לחסרי אומץ. אם החולה מגיב מהר, יש שיפור דרמטי תוך זמן קצר.
  הילדים, בניגוד למבוגרים, מגיבים מהר בדרך כלל. הם היו חולים פחות זמן. יש פחות מחלה להפך אז ייקח פחות זמן להחלים. מומלץ לדחות את תחילת הטיפול עד לחופש הגדול. זה לרוב מקל על ההורים והילדים אינם מחסירים לימודים.

 

• כמה זמן עלי ליטול גואפנזין אחרי שאני מרגיש טוב?
• גואפנזין עובד רק כאשר נוטלים אותו. הפגם הגנטי שגרם לסימפטומים נשאר ללא שינוי. כאשר אתה מפסיק ליטול גואפנזין, המחלה חוזרת. המינון הגורם להיפוך של המעגל הראשון יחד עם השיפור המשתקף במיפויים החוזרים הוא המינון המרפא.

 

• האם מחכים לתוצאות הדיאטה לפני שמתחילים בתרפיה בגואפנזין?
• לא. איני רואה סיבה לבזבז זמן. יש לטפל בהיפוגליקמיה בהתאם אחרת החולה לא יחלים לגמרי למרות ההיפוך בפיברומיאלגיה. מטרת הדיאטה פשוטה: להימנע משחרור חוזר של אינסולין מן הלבלב המעודד ספיגה מחדש של הזרחן. כאשר מתחילים בדיאטה, תרגיש אולי יותר עייפות ורגזנות במשך מספר ימים. אבל תוך זמן קצר, רמת האנרגיה והסימפטומים יתחילו להשתפר. אחרי חודשיים, אם התמדת בדיאטה חמורה, תזכה בעוד הטבות. יש חולים הזקוקים לדיאטה חריפה, אחרים לדיאטה יותר ליבראלית. איני ממליץ על דיאטה חריפה יותר מחודשיים או שלשה, ואחריהם אני מרשה דיאטה ליבראלית.

 

• כמה זמן עלי להיות בדיאטה?
• צריך להפוך את הדיאטה לדרך חיים. בשלב מאוחר יותר צריך לדאוג רק לפיברומיאלגיה ולמעגלי ההיפוך. כאשר תגלה את ההשפעות הטובות של הדיאטה, תרצה להתמיד בה. אין רופא או דיאטיקאי היכול לנבא כמה זמן להיות בדיאטה בעתיד, אבל במהרה תלמד זאת בעצמך. רק אחרי מספר חודשים של דיאטה קפדנית, אתה יכול להתחיל להתנסות במאכלים שאינם ברשימה. כל שאתה צריך, הוא משמעת עצמית למספר חודשים. התייחס בחיוב לשאלת הדיאטה כי היא באה לעזור לך להבריא.

• האם אוכל להמשיך ליטול את התרופות שלי כאשר אני מתחיל את הגואפנזין?
• תוכל להמשיך את כל התרופות שלך מלבד אלה המכילות אספירין. אם אתה מקבל מינון טיפולי של גואפנזין, אינך זקוק לשום תרופות אחרות. כל השאר, תרופות או תוספים, לפי בחירתך. בתחילת הפרוטוקול יתכן ותצטרך להמשיך בתרופות המקלות על מספר סימפטומים של הפיברומיאלגיה. התייעץ ברופא שלך. אם הפסקת תרופה מסוימת והתחרטת, תוכל תמיד לחזור ולקחת אותה.

 

• אני נוטל תרופות נוגדות דיכאון, מה עלי לעשות?
• אין ספק שתופעות המחלה, הירידה ביכולת הקוגניטיבית, העייפות וכאבים העמידים לכל צורת טיפול, יכולים לגרום לדיכאון ואפילו למחשבות אובדניות. דיכאון ברמות שונות הוא עצמו אחד הסימפטומים של הפיברומיאלגיה. רבים מן החולים שלי אומרים שהם לא מדוכאים בגלל הפיברומיאלגיה אבל הם בדיכאון בגלל שלא קיבלו טיפול ראוי, או שאיבדו אמון ברופאים. לא משנה אם חולה פיברומיאלגיה בדיכאון או לא, רוב הרופאים רושמים תרופות נוגדות דיכאון לטיפול במחלה כי אין להם דבר אחר להציע. הסיבה שהם רושמים תרופות אלה היא שהן מעלות את רמת הסרוטונין, שבדרך כלל נמוך אצל חולי פיברומיאלגיה. וכך, משפרים את השינה, הכאבים נחלשים, והדיכאון חולף. יחד עם זאת, לתרופות נוגדות דיכאון, יש תופעות לוואי מסוימות ואין להן תועלת ארוכת טווח על הפיברומיאלגיה, למרות שבתחילה, הכאב מוסווה והדיכאון נחלש. מה שלכאורה עוזר לחולה אחד יכול להיות ללא השפעה על אחר. רוב החולים שלי כבר נטלו מספר תרופות שונות, בתקווה שהאחרונה היא תרופת הפלא.
  המסר שלי הוא : טפל בסיבת המחלה במקום לטפל רק בכאבים הפיזיים והמנטאליים. גואפנזין הוכח כטיפול יעיל לאלפי חולי לפיברומיאלגיה בכל העולם. הדיכאון מובן בגלל המחלה. מצאתי שאצל רוב החולים, הדיכאון פוחת כאשר הסימפטומים הפיברומיאלגים מתחילם לעבור.

 

• מה בקשר לויטמינים ולתוספי מזון?
• ויטמינים עם ביופלבונואידים (bioflavonoids) ממקורות טבעיים, כולל אלה המופקים מפקעות ורדים, חוסמים את הגואפנזין. מינרלים לא יחסמו גואפנזין כי הם אינם ממקור צמחי. רוב המטופלים הבאים אלי נוטלים תרופות רבות מטעם עצמם. המטופלים שלי יטלו תרופה אחת, גואיפנזין, המטפל בכל הסימפטומים, וצריך לתת אותה תחת השגחה רפואית נאותה ומעקב.

 

• מה בקשר לתרופות ממריצות?
• הבעיה עם התרופות הממריצות אצל חולי פיברומיאלגיה היא שאין הם יכולים לייצר אנרגיה בצורה תקינה. הממריצים יפעלו, אבל הם ירוקנו את הגוף עוד יותר, כמו לצלוף בסוס מת. ואז, אתה נכנס עוד יותר לאנרגיה שלילית. מעוררים אינם עושים דבר לשיקום יכולתו של הגוף לייצר אנרגיה. כל שהם עושים הוא להמריץ עוד ועוד את המערכת הקיימת אשר, בסופו של דבר, תקרוס תחת הלחץ.

 

• האים בטוח ליטול תרופות הומיאופתיות עם גואפנזין?
• כן. הן מאוד מדוללות, לכן אינן חזקות דיין לחסום את הגואפנזין.

 

• האם אני יכול להתעמל ולעשות ספורט בזמן שאני נוטל גואפנזין?
• רוב הרופאים ממליצים על התעמלות בגבול היכולת האינדיבידואלית, אחרים ממליצים על תרגילים אירוביים קשים, כחלק חשוב מן הטיפול בפיברומיאלגיה. רבים מהם ודאי דואגים שחוליהם יפתחו נוקשות בכל הגוף. מה שברור הוא שרוב החולים אינם יכולים לבצע תרגילים אלה, ולא יכולים לשאת אותם בלי לשלם מחיר כבד מאוחר יותר. הם לעתים גם ממליצים על תרגילים אירוביים קשים, למרות שהם יודעים היטב שרוב החולים אינם מסוגלים לעשות אותם בלי לשלם מחיר כבד אחר כך. עלינו לזכור שפיברומיאלגיה מפיקה כאב בזמן מנוחה. כל מאמץ כואב ומחליש את החולה. מעגל הכאב מזין את עצמו. יתר על כן, קיימת בעיית העיפות אחרי ההתעמלות. התעמלות אמורה לשפר את הרגשת החולים, אבל עליהם להיות מסוגלים להתעמל; במילים אחרות, על מצבם המטבולי להשתפר במידה ניכרת, תחילה. הכלל פשוט: הקפד שהתרגילים יהיו קלים ונוחים, וטפל בסיבות המחלה. ככל שהרגשת החולים משתפרת, הם יכולים להתעמל יותר, ובסופו של דבר, התרגילים ישפרו את הרגשתם. והנה, עם טיפול יעיל בפיברומיאלגיה, מעגל הקסמים הופך לדרך סלולה לבריאות טובה ולכוח סיבולת.
  חשוב להתחיל בקטן. התחלות שאפתניות גורמות לתבוסה לרוב. אתם יכולים להתחיל בהליכה קצרה.
  
  יוגה, טאי-צ'י, ודיסציפלינות אחרות הוא עניין אישי כמו כל דבר הנוגע בפיברומיאלגיה. אתה יכול להתנסות עד שתמצא את התוכנית שתמצא חן בעיניך, אבל בלי הגזמה.
  
  בעניין עיסוי, המנע מעיסוי העובד על רקמות עמוקות, כי הוא יגביר את הכאב. עיסוי עדין יכול להקל על כאבי השרירים, ורק בידי פיזיותרפיסט המבין בפיברומיאלגיה ואינו משתמש במשחה ובשמן המכילים סליצילטים.
  
  טכניקה שיכולה להועיל היא שיטת פלדנקראיז.
  
  אפשר גם לנסות את שיטת אלכסנדר.
  
  אקופונקטורה עשויה להקל על חולים מסוימים, ואחרים לא ירגישו כל הטבה.
  
  החולים צריכים לזכור שתרפיות אלה, במקרה הטוב, ישפרו את הרגשתם אבל הגואפנזין עושה את עבודתו. הן אינן חלק הכרחי בתהליך ההבראה.

 

• מה קורה לקליטת הגואפנזין אם מערכת העיכול שלי אינה תקינה?
• בעיות גסטרואנטרולוגיות יכולות להשפיע על קליטת הגואפנזין, וגם לקבוע את הכמות שנכנסת לדם ומגיעה ליעדה בכליות. לא אוכל לדון כאן ביתרונות שבלקיחת גואפנזין ארוך-טווח או קצר-טווח.

 

• האם גואפנזין בטוח אם אני בהריון?
• אני ממליץ להפסיק, ובעצת רופא נשים שלה, לחזור ליטול אותו בחודש השישי להריונה. בשלב זה, התינוק מושלם. וכך, האישה מונעת את פרצי הסימפטומים הבאים מיד אחרי הלידה הדורשת כמויות אדירות של ATP , כולל ניתוח קיסרי.

 

• אם יש לי פיברומילגיה, האם עלי לדאוג לילדים?
• אם את או משהו במשפחה סובל מפיברומיאלגיה, הסתכלי על ילדך בצורה האובייקטיבית האפשרית. פיברומיאלגיה משפיעה על אותן מערכות כמו מבוגרים, אבל ילדים אינם רואים את התמונה הכללית. הסימפטומים כוללים: "כאבי גדילה" בגפיים התחתונות, לפני שמתחיל שלב הגדילה המואצת שלפני גיל ההתבגרות; עייפות בבקרים מעבר למקובל; שינה בשעות שילדים אחרים משחקים; סחרחורת ואפיסת כוחות ללא סיבה; עיניים שלא תמיד בפוקוס; קושי לזכור או להתרכז; כאבי בטן, עצירות ושלשול; בנות צעירות הסובלות מדלקות בשלפוחית השתן, כאבים בזמן הטלת שתן, כאבים באגן, וכאבי ראש.
  
  עלינו לגלות את מחלת הפיברומיאלגיה אצל הצעירים מוקדם ככל האפשר, ולטפל במחלה. נתן לגלות בקלות פגיעות פיברומיאלגיות (גושים וגבשושיות) בעזרת מיפוי המסייע בהבחנה. הדבר עוזר במיוחד עם צעירים אינם יכולים לתאר את הסימפטומים שלהם. הגואפנזין בטוח בכל גיל. הדרך חזרה מן הפיברומילאגיה קלה יותר כאשר היא בשלביה המוקדמים. התמזל מזלם של ההורים שיש רפואה היכולה להחזיר את בריאות ילדיהם. החיים היו יכולים להיות מאושרים יותר אילו פחות שנים היו מתבזבזות ואילו להורים עצמם, ניתנה הזדמנות לגלוי מוקדם ולרפוי המחלה.

 

• האם פיברומיאלגיה מחלה אוטואימונית?
• לא. לא נמצא שום נוגדן בדם (גלובולין המגיב לאנטיגנים ספציפים) במקרה של פיברומיאלגיה. המערכת האימונית בפיברומיאלגיה מתפקדת על רמה נמוכה.

 

• האם גואפנזין יכול להזיק לכליות או לגרום להיווצרות אבנים בכליות, או נזק לכליות?
• אין כל קשר בין אבנים בכליות וגואפנזין. רוב האבנים מורכבות מסידן אוקסלאט, חלקן מנתרן אוראט, וחלק קטן מהן מסידן זרחני. כאמור, גואפנזין שימש כתרופה מעל לעשרים וחמש שנים ללא תופעות לוואי, ללא בעיות כליות, ומעולם לא נקשר לאבנים בכליות. לא דווח על כל תופעות לוואי אחרי שימוש בתרופות הרבות המכילות גואפנזין בטיפול בהצטננות או אלרגיות במשך עשרות שנים. אין כל קשר בין אבנים בכליות ופיברומיאלגיה.

 

• האם יש קשר בין בריחת סידן ופיברומיאלגיה? האם סיכויי לסבול מבריחת סידן גדולים יותר אם אני נוטלת גואפנזין?
• אין קשר ידוע, מלבד העובדה ששתיהן קשורות בנשים. הסידן המופרש בעזרת גואפנזין מוגבל לעודף הסידן הלא רצוי בתאי הגוף. אין צורך לדאוג שהפרשת הסידן תגרום לבריחת סידן.

 

• מה השפעת הגואפנזין על שיגרון ניווני (אוסטאוארטריטיס)?
• פיברומיאלגיה מתוארת כמחלה לא מפרקית. יחד עם זאת, לדברי Doctor R. St. Amand בקליפורניה, במחקר מבוסס על אלפי חולי פיברומיאלגיה על פני ארבעה עשורים, אם נתן לפיברומיאלגיה להתקדם ללא טיפול במשך שנים, היא בסופו של דבר, תגרום נזק מפרקי, בניגוד למה שמלמדים היום. תופעה זו התאמתה גם מתוך התצפיות שערכתי בקליניקה שלי. משך המחלה קובע את מידת התפשטותה.
  למרות שהגואפנזין מהפך את הפיברומיאלגיה ומחזיר לתאים את יכולתם המלאה לייצר אנרגיה, הוא אינו יכול לתקן נזק שכבר נגרם. לא נתן לשקם את הסחוס שניזוק ובלוטות העצם של השיגרון הניווני. זוהי הסיבה החשובה ביותר להתחיל בטיפול בגואפנזין ברגע שנקבעה הבחנת FMS.

 

• אינך מזכיר את 18 הנקודות הרגישות שרופאים בדרך כלל בודקים לאבחון הפיברומיאלגיה. מדוע?
• הקריטריונים הרשמיים לאבחון פיברומיאלגיה מבוססים על יכולתו של הבודק למצוא 11 מתוך 18 מקומות באזורים מסוימים שהם כואבים כאשר לוחצים עליהם. כאשר שואלים את החולים, רובם אומרים שהמקומות הרגישים נמצאים על כל גופם, על השרירים או קרוב להם, הגידים והרצועות. המקומות הרגישים האלה נעים ממקום בגוף לאחר, דבר הגורם לכך שהכאבים משתנים בעוצמתם מיום ליום, או שהם נשארים סטטיים באזורים מסוימים. קריטריון האבחנה הרשמי מדגיש אזורי כאב ולא מזכיר גושים וגבשושיות. מושג הנקודות הרגישות נראה ל Doctor R. St. Amand מעט שרירותי. כאב תלוי במידה רבה בסיבולת האדם לשאת אותו. תכונה זו כנראה מורשת, כי אני פוגש חולים שמגיבים בחריפות ללחיצות עדינות ביותר, לעומתם, ניתן לבדוק אחרים בחופשיות. השאלה היא מה עושים עם אדם המראה את כל הסימפטומים של פיברומיאלגיה ויש לו רק 9 נקודות רגישות במקומות שנבדקו? האם על הרופא לומר לו שיחזור בעוד חצי שנה כאשר יהיו לו יותר נקודות רגישות? מה קורה אם לחולה 20 נקודות רגישות במקומות שונים אבל רק מעטות מהן במקומות המועדים? אנשים עם סף כאב גבוה ירגישו כאב חלש או שום כאב בכלל, למרות העובדה שהרופא ממשש אזורים נפוחים. חולים אלה מראים את כל הסימפטומים של פיברומיאלגיה כמו עייפות, בעיות קוגניטיביות, מעיים ודרכי השתן, אבל בגלל שהם לא עונים לקריטריון הסובייקטיבי של הכאב, הם מאובחנים "הסתמנות לא טיפוסית" או "מחלה קלה" או תסמונת עייפות כרונית. כמו כו, יש לדעת שלתסמונת העיפות הכרונית אותו מקור גנטי כמו פיברומיאלגיה, מציג אותם הסימפטומים אבל עם פחות אזורי כאב, ומגיב טוב לגואפנזין. המושג נקודות-רגישות נראה כמו מגבלה לא מוצדקת. בבדיקות שלי אני מוצא אזורים קטנים וגדולים, לפעמים צרור שרירים שלם, שהם כואבים ולעתים נפוחים. מסיבה זו, אני מעדיף לקרוא להם גושים וגבשושיות הפיברומיאלגיה, ואני לא צריך לספור אותם. אני פשוט ממפה אותם.