TSH והטווח התקין כביכול של ה- TSH

TSH  והטווח התקין כביכול של ה- TSH

כיצד מאבחנים תת פעילות של בלוטת התריס?


מדידה של הנסיוב TSH נחשבת לרוב מבדק הסינון הטוב ביותר לאבחנה של מחלת בלוטת התריס. בדרך כלל בלוטת יותרת המוח תפריש TSH  כתגובה לרמה נמוכה של הורמון בלוטת התריס (T4  חופשי ו/או T3 חופשי). לפיכך, רמה גבוהה של TSH מעל טווח ההתייחסות הרגיל תצביע בדרך כלל על תת פעילות של הבלוטה.


הטווח התקין משתנה בין מעבדה למעבדה ובין מדינה אחת לשנייה. בצרפת, TSH  נחשב לתקין כשהוא בין mIU/L 0.5 ל- mIU/L5.0 (TSH נמוך מ-0.5 מצביע על תת פעילות של בלוטת התריס, גבוה מ-5.0 מצביע על יתר פעילות של בלוטת התריס). בישראל הטווח התקין הוא בין 0.3 ל-5.4 עם שינויים, תלוי במעבדה – יכול גם להופיע בין 0.3 ל-4.5. בארה"ב, עד 2002, הטווח התקין לרמת TSH  הוא 0.5- 4.5.


העלייה ברמות ה-TSH  נחשבת כאינדיקציה לרגישות של הציר בין ההיפותלמוס לבלוטת יותרת המוח לרמה לא מספקת של הורמון בלוטת התריס בדם (רמות נמוכות), שעשויה להצביע על תת פעילות של בלוטת התריס. אולם, הרגישות הזו יוצרת דילמה. כשבלוטת התריס אינה תקינה, אצל חלק מהמטופלים ישנה רמה מוגברת של נסיוב ה-TSH , שמצביע על תת פעילות של בלוטת התריס, אבל רמות הורמוני הבלוטה שלהם - ה-T4 החופשי וה-T3  החופשי – ברמה תקינה (בהתייחס לתת פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס) – ההורמונים הללו צנחו רק במעט והם עדיין נמצאים בטווח התקין.  אין ספק שרמה גבוהה של TSH  מעל mIU/L 4.5  או mIU/L 5.0 יאובחנו כתת פעילות של בלוטת התריס, אולם רמת ה-TSH  של רוב המטופלים עם תת פעילות של בלוטת התריס תהיה מתחת לגבול הזה; הם לא יאובחנו כמו שצריך ויישארו ללא טיפול. לפיכך, רמת THS  תקינה לא שוללת תת פעילות של בלוטת התריס. אפילו אם בדיקות הדם מצביעות על רמה תקינה, אין זה אומר שבלוטת התריס מתפקדת כמו שצריך או מתמודדת בצורה מספקת עם וויסות חילוף החומרים. בדיקת ה-TSH  לרוב מפגרת אחרי מה שבאמת מתרחש ומה שתקין אצל אדם אחד הוא לא בהכרח תקין אצל אדם אחר. הצורך בהורמונים משתנה מאדם לאדם.


TSH  עשוי להיות מושפע מגורמים שכוללים תת פעילות יותרת המוח, לחץ חמור, מחלה קשה שאינה קשורה לבלוטת התריס, או השליש הראשון להריון.


לפיכך, הבעיה הבסיסית שהרפואה הקונבנציונאלית נתקלת בה כשמדובר בתת פעילות בלוטת התריס היא ה"טווח התקין" כביכול של ה-TSH, שהוא גבוה מידי. TSH  בודק את רמות ההורמון מבלוטת יותרת המוח ולא בלוטת התריס. בדיקה זו היא מדידה מדויקת מאוד של נסיוב ה-TSH  אבל לא של רמת הורמון בלוטת התריס בדם.


מאז 2002, יתכן שה-AACE  (American Association of Clinical Endocrinologists) מצא פיתרון לבעיה. כיום, רמות ה-THS  הנורמאליות לפי  ה- AACE  עומדות על mIU/L 0.3 ו- mIU/L 3.0 ולפי ההערכה כ-27 מיליון אמריקאים סובלים מתת פעילות של בלוטת התריס במקום 13 מיליון כפי שנקבע לפי המדדים הקודמים.
כשאדון בטיפול אני אחזור לנושא המכריע הזה שבו צריכים להיכלל הרבה מטופלים עם תת פעילות בלוטת התריס שעד כה ה-TSH  שלהם נחשב "תקין".

בדיקות לבלוטת התריס צריכות לכלול דרך שיטתית להתייחסות לבדיקות דם
: TSH, T4 חופשי, T3 חופשי, ושני נוגדנים נוגדי בלוטת התריס (נוגדן אנטי תירואיד פראוקסידאז ונוגדן אנטיתירוגלובולין). לצערנו, זה לא מה שקורה בפועל.


למעט חריג אחד: תת פעילות בלוטת התריס עם TSH  נמוך

בדיקת מעבדה שמציינת TSH  נמוך ו-T4 חופשי נמוך עם סימפטומים שמתאימים לתת פעילות בלוטת התריס עשויות לרמז על תת פעילות בלוטת יותרת המוח. מחלה מסוג זה של הבלוטה ידועה בשם תת פעילות שניונית או מרכזית של בלוטת התריס. אולם, ה-TSH  עשוי להיות בטווח התקין במקרים של תת פעילות מרכזית של בלוטת התריס. בדיקה מיוחדת הידועה בשם סטימולציה (גירוי) של TSH (Thyrotropin Releasing Hormone) עשויה לעזור להבחין אם המחלה נגרמת על ידי ליקוי בין בלוטת יותרת המוח וההיפותלמוס. בדיקה זו מצריכה הזרקה של הורמון ה-TRH.
 

norkurld@zahav.net.il
לחץ לחזרה לראש העמוד