תפקיד בלוטת התריס

תפקיד בלוטת התריס

הורמונים הם כמיקלים שמיוצרים על ידי הגוף שלנו על מנת לווסת מספר אינסופי של פעילויות. התאים בגופנו מכילים קולטנים ספציפיים להורמונים מסויימים, וההורמונים מתאימים לקולטנים להם הם שייכים. כאשר הורמון מפעיל את הקולטן שלו, הוא מתחיל תהליך ייעודי של פעילות. משום שלכל תא בגוף יש קולטנים להורמון בלוטת התריס, הורמונים של בלוטת התריס אחראיים לאספקטים הבסיסיים ביותר של פעילות הגוף ומשפיעים על מערכות גוף מרכזיות.

הורמון בלוטת התריס פועל ישירות על המוח, מערכת העיכול, המערכת הקרדיווסקולארית, חילוף החומרים בעצמות, חילוף החומרים בכדוריות הדם האדומות, כיס המרה, פעולת הכבד, ייצור של הורמונים סטרואידים, חילוף חומרים של הגלוקוז, חילוף חומרים של ליפידים ושל כולסטרול, חילוף חומרים של פרוטאין ורגולציה של טמפרטורת הגוף. הורמון בלוטת התריס מעורר חילוף חומרים של הויטמינים. הבלוטה מווסתת את ההתפתחות  וההבדלה בין כל התאים של הגוף האנושי, גדילה, גיל ההתבגרות. הורמון בלוטת התריס עוזר לאלקטרוליטים  ולאנזימים הדרושים להיכנס לתוך התא, ועוזר לתהליכים של ייצור אנרגיה במיטוכונדריה (בצורה של אדנוזין תלת-זרחתי - adenosine triphosphate – ATP) (לחץ למידע נוסף) . למעשה, הורמוני בלוטת התריס מווסתים את המהירות שבה הפעילויות הכימיות קורות בגוף (קצב חילוף חומרים בסיסי).
 

תת פעילות של בלוטת התריס היא מצב שמאופיין על ידי ייצור מופחת של הורמוני בלוטת התריס. ניתן לחשוב על בלוטת התריס כעל ציוד מרכזי במנוע משוכלל. אם הציוד הזה מתקלקל, המנוע כולו שובק חיים. במילים אחרות, מחסור בהורמונים של בלוטת התריס אינו מוביל לבריאות תקינה.

 

שלושת שלבי ויסות בלוטת התריס

בלוטת התריס יוצרת הורמונים (T3, T4) שמווסתים את קצב חילוף החומרים הבסיסי, כלומר, השימוש באנרגיה על ידי כל תאי הגוף. הפעילות המטבולית של הבלוטה נשלטת על ידי ההיפותלמוס (ממוקם במוח) שצופה ומסדיר את רמות ההורמונים של בלוטת התריס על ידי כך שהוא משחרר הורמון שנקרא TRH  (הורמון משחרר תירוטרופין - thyrotropin Releasing Hormone) שבעצמו מעורר שחרור של הורמון נוסף בבלוטת יותרת המוח (הממוקמת בבסיס המוח) שהוא הורמון ה- TSH  (הורמון מעורר בלוטת התריס - Thyroid Stimulating Hormone) שמאותת (נותן פקודות) לבלוטת התריס להגביר או להפחית את ייצור הורמוני בלוטת התריס. כך מתבצע הוויסות של קצב חילוף החומרים הבסיסי. במילים אחרות, ישנו מעגל של היזון חוזר בין ההיפותלמוס (דרך TRH) ובלוטת יותרת המוח במענה לרמות המעגליות של ה-TSH , מעגל היזון חוזר נוסף בין בלוטת יותרת המוח (דרך TSH) ובלוטת התריס במענה לרמות ה-T4   וה- T3  במחזור הדם ומעגל היזון חוזר שלישי חזרה להיפותלמוס, בהתחשב ברמת המחזוריות של הורמונים אלה.

 

הורמוני בלוטת התריס וההמרה של T4 ל- T3 ול-"T3 הפוך"

בלוטת התריס מייצרת את שני ההורמונים העיקריים שלה מיוד, אותו מקבלים ממזונות כמו דגים, מאכלי ים, מלח שולחן ומלח ים. תתריודוטירונין, או תירוקסין (T4), מכיל ארבע מולקולות של יוד ותריודוטירונין (T3) מכיל שלוש מולקולות של יוד. אף על פי שבלוטת התריס מייצרת יותר T4  (80%) בהשוואה ל-T3 (20%), T3 פעיל יותר מ- T4 ב- 300 אחוז. T3 הוא ההורמון הפעיל שלמעשה משפיע על חילוף החומרים בגוף, בעוד T4 הוא צורת האחסון של הורמון בלוטת התריס (לפעמים מתואר כפרו-הורמון). שני ההורמונים נמצאים בנסיוב קשורים לנשאי החלבון שלהם או במצבם החופשי (לא קשורים). ההורמון היחיד שיש לו השפעה על חילוף החומרים הוא ההורמון החופשי.

ברגע שהוא מוחדר לזרם הדם, חלק גדול מהורמון ה-T4 מומר – אם בכבד, בתאים עצמם או באיברים אחרים-להורמון הפעיל  T3 על ידי אנזים שנקרא 5'-deiodinase (T4  מומר ל-T3  על ידי הסרה של מולקולת  יוד מ- T4 , בנקודה ' 5).

אז, ה-T3 החופשי משתלב עם הקולטן שבתוך התא כדי לקבל את האפקט הנחוץ. בלי ההמרה הזאת מ-T4  ל- T3, לתאים יש מעט מידי T3 בשביל לשמור על חילוף חומרים תקין. כתוצאה מכך, חילוף החומרים מאט – נקודה שחשוב לזכור. לרוב, T4 לא פעיל בתהליך חילוף החומרים. T4  "דוחף" את חילוף החומרים רק אחרי שאנזים ה-    deiodinase ממיר אותו ל-T3 ברקמות המטרה. לפיכך, ניתן לומר ש- T3  לא נובע ישירות מבלוטת התריס.

אנזים נוסף שנקרא 5-deiodinase ממיר T4 ל- T3  הפוך ((rT3 באופן מתמשך. T3  הפוך, שהוא סטראואיזומר של T3, לא מעורר חילוף חומרים ואין לו פעילות ביולוגית. הוא מיוצר כדרך להפריש מעט T4  החוצה מהגוף. ה-T3  ההפוך יכול להקשר לקולטנים של T3 בתאי הגוף. במצבים רגילים, ה-T4 מומר בתאים באופן מתמשך לכמויות שוות של T3 ו- T3  הפוך, עם שינויים קלים. במצבים רגילים הגוף נפטר מהמולקולות הללו תוך בערך 24 שעות. תהליך ההמרה של ה- deiodinase על ידי האנזימים האלו הוא דינמי ונתון לשינויים תמידיים, בהתחשב בצרכים של הגוף.

אולם, אם ישנה המרה מועדפת של  T4ל- T3הפוך, ה-T3 ההפוך עשוי להוות אנטגוניסט ל-T3  ברמת הקולטן. תרחיש זה הוא הגורם לסימפטומים של הורמון בלוטת התריס נמוך משום שה-T3  ההפוך עשוי להיחשב לא פעיל (יש לו רק אחוז אחד מהפעילות של T3). (לחץ למידע נוסף)

במצבים מסויימים של מחסור באוכל (כגון: במהלך צום או רעב), בזמן מחלה, לחץ נפשי או פיזי (שמעלה את רמת הורמון הלחץ – קריסטול, בדם) אחוזי ההמרה משתנים, פחות T4 מומר ל-  T3ויותר ממנו מומר ל-T3  הפוך (אחוזי ההמרה של T4  ל- T3 צונחים בכ-50% וההמרה של T4 ל- T3 הפוך עולה בכ-50% [מקור: ד"ר ג'ון סי. לואו]). רמת ה-T3  המופחתת במצבים אלו מאיטה את חילוף החומרים של רקמות רבות. כתוצאה מחילוף החומרים האיטי, הגוף לא נפטר מה- T3 ההפוך באותה מהירות ובכך מאפשר לו להעלות באופן ניכר. T3  הפוך יוצר פידבק שלילי ותופס קולטנים של בלוטת התריס. למעשה, T3  הפוך יוצר יותר פידבק שלילי על הייצור של T3  מאשר להיפך. וכך, ה-T3  השלילי פועל נגדנו ויוצר את כל הסימפטומים של תת פעילות בלוטת התריס.

מחקר שתואר ב- Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism 2005; 90 (12): 6403-6409, מדגים שההערכה הטובה ביותר להשפעת בלוטת התריס על הרקמות היא ה- T3 ההפוך (rT3) והיחס בין T3 ל- rT3. לצערנו, rT3 לא נבדק בבדיקות הסטנדרטיות (נפוץ יותר בארה"ב). (לחץ למידע נוסף)

 

T4 ו- T3 חופשיים.

הורמוני בלוטת התריס במחזור דם קשורים לשלושה חלבונים, בעיקר גלובולין הקושר תירוקסין (thyroxin-binding globulin - TBG),טרנסתירטין ואלבומין. T4 קשור לחלבון ב- 99.97%, כל השאר הם T4חופשיים ,T3 קשור לחלבון ב- 99.70% וכל השאר הם T3 חופשיים. ייצור של גלובולין הקושר תירוקסין (TBG) בכבד יכול להיות מותאם על ידי גורמים כדון רמות אסטרוגן, רמות הקורטיקוסטרואידים, או אי ספיקת כבד – מדובר בנקודה חשובה שצריך לזכור אותה. רמות גבוהות או נמוכות של TBG  לא משפיעות על כמויות ה-T3 או ה-T4 החופשיים.T3  קשור בצורה חלשה יותר לחלבונים בפלסמה מאשר T4 ולפיכך זמין יותר לספיגה בתא. ה- T3 החופשי פעיל יותר מבחינה ביולוגית מ-T4  משום שהוא נקשר טוב יותר לקולטנים ספציפיים הממוקמים בממברנות, במיטוכונדריה, בציטופלסמה ובגרעינים של תאים מגיבים.

בדיקה של רמות ה-T4 הכוללות ורמות ה- T3  הכוללות בודקת גם את אלו שקשורים לחלבון וגם  את אלו שלא (צפים חופשיים בזרם הדם) ולא מציינת מה חופשי ולא ניתן להבחנה.T4  ו- T3 חופשיים הם היחידים שחייבים להיבדק. לחלק מהרופאים, בדיקת מעבדה של ה-T3 החופשי והפעיל היא הבדיקה החשובה ביותר. רמת T3  נמוכה בטווח עם TSH שהוא כביכול נורמאלי עשוי להוות בשבילם סימן מהותי להימצאות של תת פעילות בלוטת התריס.  אני מסכים עם דעה זו. אדון בשלב מאוחר יותר על הנקודה המרכזית בכל הנוגע למה שנקראת בדיקת TSH  "תקינה". T4 חופשי שנמצא בטווח התקין לא אומר שהגוף ממיר אותו ל-T3  כמו שהוא אמור לעשות. הרבה אנשים, בעיקר נשים לא ממירות את ה-T4  ל- T3 פעיל כמו שצריך וסובלות מסימפטומים של תת פעילות בלוטת התריס כאשר בדיקת ה-TSH שלהן "תקינה". לצערנו, רופאים לא מבקשים בדרך כלל בדיקה של רמות T3 חופשי. (לחץ למידע נוסף)

norkurld@zahav.net.il
לחץ לחזרה לראש העמוד