מבוא לפיברומיאלגיה

מבוא לפיברומיאלגיה
  

1- הגישה הקלאסית לפיברומיאלגיה

רוב החולים שנודע להם על אבחון הפיברומיאלגיה אצלם נרגעים אך מודאגים באותו זמן. זוהי הרגעה להבין למה הם מרגישים לא טוב כבר הרבה זמן, אבל הם מתייסרים מהידיעה שאין טיפול. כעת שניתן שם לסבל שלהם, הבשורה הטובה הינה שבסופו של דבר הובן שהבעיה אינה "בראש שלהם" (למרות שרופאים עדיין חושבים כך ושהרבה בעלים נאחזים ברעיון). הבשורה הרעה הינה שלמרות הכול, ברוב המקרים הם יקבלו מרשם של תרופה אנטי- דיכאונית כאשר ישנם מטופלים שאינם בעדם. לגבי אותם אלו שיסכימו לנסות את התרופה האנטי- דיכאונית בידיעת התופעות הלוואי הנלווים, יצטרכו הרבה סבלנות עד שהראו תוצאות, אם בכלל אי פעם יהיו תוצאות טובות.

חוץ מתרופות אנטי- דיכאוניות, אלו שסובלים מפיברומיאלגיה מקבלים מספר רב של תרופות אנטי- דלקתיים ללא סטרואידים, משככי כאבים לפעמים ממכרים, ברביטורטים או תרופות שונות כדי להקל על השינה. אלו טיפולים סימפטומטיים, פליאטיביים שאינם משפיעים בשום אופן על המחלה עצמה. 90% מן המטופלים יפנו לרפואה האלטרנטיבית.

הגישה הלא פרמקולוגית עשויה להיות יעילה עבור חלק מן המטופלים, כגון: הידרותרפיה, תראפיה התנהגותית, היפנוזה, תמיכה של עמותות לחולים. התעמלות יכולה להיות גם יעילה, אבל הרבה חולי פיברומיאלגיה אינם מסוגלים להתמיד בפעילות פיזית.

הפיברומיאלגיה דורשת גישה תרפטית פרטנית. מה שמתאים עבור אדם מסוים לא יתאים עבור אדם אחר.

טיפול בפיברומיאלגיה הינו מייאש באותה מידה עבור המטופלים והתרפיסט. האופציות מוגבלות מלוות בכל מיני ניסויים ושגיאות. המאמצים הטובים ביותר פוגשים הצלחות דלות בכל הקשור לפיברומיאלגיה. מחלה זו היא מקור נפוץ של תסכולים. המספר הרב של הסימפטומים וגיוונם, במעמד שווה עם תוצאות של בדיקות דם תקינות וחוסר התועלת של טיפולים שונים, מובילים לחשיבה שמקורם של ההפרעות הינם רגשיים או פסיכולוגיים.

בגלל שיעילות הטיפולים הסימפטומטיים והרפואה האלטרנטיבית לא יציבים, הרצף הבלתי פוסק של הסימפטומים המלווים בכאבים, דיכאונות, עייפות, ייאוש וצער על זה שהם אינם כפי שהיו פעם. למרות שהפיברומיאלגיה אינה מעמידה את חיי הפיברומיאלגיים בסכנה, היא מחלישה בצורה ניכרת את הגוף ואת הנפש. המטופלים לא מסוגלים לשמור על הפעילויות הפיזיות והאינטלקטואליות השגרתיים עד רגעי הפנאי שלהם. רבים מתוכם מוגבלים לחיים חסרי מעשה, מצמצמים את היציאות שלהם ומגבילים את קשריהם החברותיים. אם כמה מהם עוד מזכירים את "הימים היפים" כאשר העייפות והכאבים היו פחותים, כל ניסיון לרכוש מחדש את הפעילויות שהם נטשו מביא אותם בקביעות לחזרה של הסימפטומים, אפילו יותר גרועים מאשר היו.

במידה ומספר גדול של פיברומיאלגים לא מגיבים בצורה חיובית לגישת הטיפול הקלאסי , או סובלים מתופעות לוואי כתוצאה של התרופות המסורתיות, הם מרגישים צורך לגישה חדשה (בלי לוותר בהכרח על מה שמתאים להם או בכלל לא).

יותר ויותר נפוץ בגלל הפופולאריות החדשה של הגואיפנזין, שפציינטים שאובחנו לא מזמן מחפשים מלכתחילה רופא מוכשר לפרוטוקול של הגואיפנזין. כתוצאה מתחיל אצל רובם שיקום הדרגתי, חזרה לאיכות חיים רגילה, חזרה למה שפעם היו.

הגישה החדשה: הגואיפנסין

פיברומיאלגיה הינה מחלה מטבולית.

עלינו להפסיק להתייחס לפיברומיאלגיה כאל מחלה חשוכת מרפא, כחלק מהגורל. טיפול קונבנציונאלי המגיע ישר מארה"ב שינה את חיי אלפי חולים בעשרים שנים האחרונות. הקדשתי את 12 שנות הקריירה האחרונות שלי באבחון הפיברומיאלגיה ובטיפול המהפכני באמצעות הגואיפנזין. עדויות של המטופלים שלי ושל אלפי מטופלים אחרים באמצעות המדיה בחמשת היבשות על הצלחת הטיפול הצליחו לשכנע את הספקנים.

הגואיפנזין משנה את התפתחות המחלה. הוא מטפל בהפרעות הביולוגיות שהינם המקור של מכלול התופעות של המחלה, ולא רק בסימפטומים. הגואיפנזין והפרוטוקול שלו הינם התוצאות של 40 שנות מחקרים שבוצעו בארה"ב על-ידי דוקטור פול סנט אמנד וקבוצתו (www.fibromyalgiatreatment.com). הוא טיפל באלפי מטופלים שהגיעו עליו מרחבי העולם. הגואיפנזין מאפשר את סילוק הפסולת המטבולית המזיקה ולהעלים לגמרי את הסימפטומים אצל רוב המטופלים. השאר יחזרו לחיים רגילים עם שאריות קטנות של הפרעות.

עם נעשה השוואה עם מכונית, אדם רגיל מתפקד עם אוקטן 95 כאשר הפיברומיאלגיה מתפקד עם נוכחות תמידית בתאים שלו של אוקטן 98 והעניין מסביר את הסימפטומים וההפרעות בתפקוד. הגואיפנזין גורם למהפך בתהליך המטבולי והאנרגטי, המחזיר את התאים לתפקוד מחודש ורגיל של אוקטן 95. רוב הזמן, הגישה התרפטית שמתבססת בטיפול של הסיבה המטבולית הנמצאת מתחת לפני השטח של המחלה יעילה, אפילו לגמרי יעילה כאשר השימוש בגואיפנזין מבוצע בצורה הנכונה.

אין צורך לומר שהשיקום אינו מיידי. לא רק שצריך להגיע למינון היעיל של הגואיפנזין, אלא גם לקחת בחשבון גורמים חיוניים ביותר שמשפיעים על התפקוד הנכון של הטיפול.

לגואיפנזין אין תופעות לוואי והוא מתקבל טוב .Primum non nocere - לפני כל לא להזיק. אפשר לתת הגואיפנזין בכל גיל, אפילו לילד הקטן ביותר, כמו בזמן תשעת חודשי הריון ובזמן ההנקה גם כן. כיום, לא קיים אף טיפול לפיברומיאלגיה שנהנה מתוצאות כאלו מצוינות.

norkurld@zahav.net.il
לחץ לחזרה לראש העמוד