טיפול בפיברומיאלגיה

טיפול בפיברומיאלגיה

דר נורברט קולנד נותן מספר דרכי טיפול בפיברומיאלגיה החל מגואיפנזין ועד טיפולים חדשניים, במרפאה תוכלו לעבור סדרת בדיקות אשר בסופה נוכל להמליץ לכם על הטיפול הנכון.

 

המטבוליזם של הגואיפנזין
מערכת העיכול סופגת מהר את הגואיפנזין, הוא עובר חילוף חומרים מהיר ומופרש דרך מערכת השתן. מחצית החיים של הגואיפנזין הוא של שעה. הכמוסות או כדורים ארוכי-תווך מתייחסים לשחרור בתוך הגוף של מינון מסוים ולא של התרופה עצמה.

המטבוליזם של הגואיפנזין שונה מאדם אחד לשני.מצבי בריאות מסוימים יכולים לעכב את חילוף החומרים.

תופעות לוואי של הגואיפנזין

הגואיפנזין בשימוש כבר שנים על אלפי מטופלים בעולם. אף תופעת לוואי לא נרשמה.

יעילות הגואיפנזין

אני רואה באופן קבוע פיברומיאלגים אשר נאמר להם שהם יצטרכו ללמוד לחיות עם המחלה. למרבה המזל, המצב הזה לא נכון עבור אלו שמשתמשים בגואיפנזין.

גם אם אף טיפול אינו יעיל ב100% מהמקרים, שניים עשר השנים שאני עוסק ברפואה בתחום זה וניסיונותיהם של עשרות רופאים בכל היבשות מעל עשרים שנה מוכיחים שכאשר משתמשים בו בצורה הנכונה, הגואיפנזין מעניק לרוב החולים הפיברומיאלגים את הסיכוי לחזור לחיים נורמאליים או כמעט נורמאליים.

לפי תיאוריית החזקת הזרחן, השימוש בגואיפנזין עוצר את ההצטברות של הזרחן בפעילותו בכליות ומקל על הפרשת הזרחן. לוקח זמן לסלק את עודפי הזרחן שהצטברו בתאים לאורך חיים שלמים, פחות אצל ילדים כמובן ויותר אצל אדם קשיש.

מאפייני הטיפול:

 הסימפטומים לא נעלמים מהיום למחרת

הגואיפנזין פועל לאט

עבור רוב המטופלים, כמה שבועות נחוצות כדי להגיע למינון הנכון

עבור כל האחד, הגבול הוא דק בין מינון יעיל ומינון לא יעיל.

מהרגע שנמצא המינון הנכון, היעלמות הסימפטומים תהיה מהירה אצל חלק, עד כמה שבועות, יותר הדרגתית אצל אחרים, עד כמה חודשים. חזרה טוטאלית יכולה לקחת יותר זמן בהתאם לזמן שהמחלה מפותחת אצל החולה. מכיוון שהגואיפנזין משפר את הפרשות הזרחן בכליות, מקובל למרות שזו הערכה, שכל חודשיים של טיפול מתקנים שנה של הצטברות הזרחן בתוך התאים. על המגיבים המהירים לא חל "חוק" זה.

סובלנות והתמדה הינן מילות המפתח של הטיפול. עם הזמן, השיפור יהיה יותר ויותר מוחשי ונמשך.

10 עד 15% אינם מגיבים לטיפול. אנחנו לא יודעים למה.

הגואיפנזין הוא טיפול לכל החיים. הוא מטפל רק בסיבה הבסיסית של הפגם הגנטי אשר עבורו לא קיים תראפיה גנטית. השמירה על המינון היעיל מונע את ההופעה המחודשת של הסימפטומים.

>► מדובר על טיפול ללא סכנה ולא יקר במיוחד.

התנאים ההכרחיים להצלחת הטיפול

הגואיפנזין לא מתאים לפיברומיאלגים שחושבים לבלוע את הכדור ובזה תם העניין. הצלחת הטיפול דורשת השתתפות פעילה של המטופל ותלוי בחריצות שלו לשמור על התנאים ההכרחיים.

1) חיסול כל מקור של סליצילטים

מקור הסליצילטים סינטטי או טבעי מן הצמחים. הצמחים מייצרים סליצילטים כהגנה טבעית כנגד הבקטריות והפטריות הנוכחיים על הרצפה. הסליצילטים נמצאים בכמויות שונות בקליפת העץ, בעלים, בזרעים ובשורשים. לא חשוב מה מקורם, מהרגע שהם מגיעים במגע עם הריריות, בשפתיים או בשיערות, הם חודרים מהר בתוך הדם ומגיעים במגע עם אותם קולטנים כליתיים של האבוביות המקורבות שמשמשים לפעילותו של הגואיפנזין. מכיוון שקולטנים אלו מעדיפים את הסליצילטים, כמות קטנה של סליצילטים, ככל שתהיה כמה שיותר קטנה, תחסום את התערבות הגואיפנזין. חשוב ביותר לפני תחילת הטיפול עם גואיפנזין לחפש ולהתפטר מכל תרופה, תוסף תזונתי, צמחים רפואיים, חומרי קוסמטיקה וקרמים שונים (משרות, צבעים, תחליבים, וכו'...) המכילים סליצילטים.

במרפאה שלי,לא תצטרכו לבצע את העבודה בעצמכם, אנחנו נעזור לכם צעד אחר צעד. חקירה לעומק עם זכוכית מגדלת תיערך אשר תתעניין במשחות שיניים, מסטיקים, שמני שיזוף, מוצרי איפור וחומרים שונים לטיפוח עצמי ולאפילציה וכמו כן התרופות הלא מתאימות מכיוון שרירית הקיבה גם מעורבת. שום פשרה לא תתקבל. חוסר משמעת בשלב זה תוביל לכישלון הטיפול.

ה"מיפוי" שמחפש נפיחויות וגבשושיות, היא שיטה חשובה מאוד כדי לאבחן חסימה כלשהי על-ידי הסליצילטים. הוא מבוצע בכל ביקור.

מעבדות של החומרי קוסמטיקה והמעבדות הרפואיות יכולים לשנות מרכיבים מסוימים בלי ליידע אתכם. אנחנו, במרפאה שלי, נעדכן אתכם עבור כל שינוי.

אני מזכיר שוב פעם שתחת נוכחות של סליצילטים, הגואיפנזין שומר על תכונתו המכייחת כנגד שיעול והתקררויות מכיוון שלצורך זה, קולטנים אחרים מעורבים.

♦ הרגישות לסליצילטים

התפטרות כל הסליצילטים יכולה לשחק תפקיד חשוב אצל אלו שסובלים ממה שאנחנו קוראים רגישות לסליצילטים. הרבה מחקרים מוכיחים את נוכחותם אצל מספר גדול של אסתמאטיים, ובמיוחד אסתמה על בסיס אלרגיה או קשור לאלרגיה, אצל מטופלים עם סינוסיטיס כרונית. הרגישות לאספירין קשור לייצור מוגבר ביותר של סליצילטים שלהלויקוטריאנים, חומרים ידועים  אשר גורמים לדלקות, גנחת ריאות לבבית ולכאבים. מכיוון שהרבה פיברומיאלגים סובלים מאסתמה, הפרעות בסינוסים ואלרגיות, יכול להיות להם רגישות לסליצילטים ובאותה הזדמנות ליהנות מסילוקם.

♦ הסליצילטים יכולים לחסום את הוויטמין K

סילוק הסליצילטים אצל הפיברומיאלגים יכול לגרום לעליית הוויטמין K ולהיות מועיל.

אכן:

מחסור בוויטמין K שנמצא לפעמים אצל פיברומיאלגים, אחראי על אקימוזיסים (סימנים כחולים) בכל מכה.

וויטמין K מוריד את הרמה של IL-6, אחד מהציטוקינים הרבים הדלקתיים שד"ר פול סנט אמנד וקבוצתו מצאו ברמה גבוהה אצל פיברומיאלגים והקנו להם תפקיד פוטנציאלי באימונולוגיה של המחלה. כפי שנאמר לפני כן, המחקרים שלהם הראו את הנורמליזציה של רוב הציטוקינים תחת השפעת הגואיפנזין.

הוויטמין K הינו גם נוגד חמצון, הוא שולט על שחרור האינסולין ובעל תפקיד המגן של אוסטיאופורוזיס.

♦ הסליצילטים וההורמונים התירואידיים

הוכח שהסליצילטים יכולים להוריד את רמת ההורמונים התיאורידיים כאשר הם מתחברים לפרוטאינים שמסיעים אותם. אין זה נדיר שפיברומיאלגים סובלים מהיפותירואיד וסילוק הסליצילטים יעזור גם, עם טיפול מותאם, לסדר את תפקידם התיאורידית.

המסקנה הינה שסילוק הסליצילטים שמאפשר לגואיפנזין לפעול במלוא פעילותו התרפטית בכליות, משתלבת עם עוד מאפיינים יעילים לפיברומיאלגים.

2) דיאטה אפשרית נגד היפוגליקמיה

סינדרום ההיפוגליקמיה, מאפיין קליני בפני עצמו, יכול להיות מובא או מוגבר על-ידי הפיברומיאלגיה. הוא נמצא אצל 40% של הנשים ו20% אצל הגברים אשר עבורם פיברומיאלגיה קשורה להיפוגליקמיה או חוסר סיבולת לפחמימות. מדובר על פיברוגליקמיה כאשר שתי הפתולוגיות נמצאות יחד.

פיברומיאלגיה והיפוגליקמיה הולכות יד ביד, מספר סימפטומים של כל אחת מהם מתחברים או חופפים. דבקות לדיאטה מותאמת הכרחית. ההסברים על מה שמותר, צעד אחר צעד, יינתנו לכם במרפאה שלי, ככל שיותר מדויק ומובן על ידיכם.

שאלון על סימפטומים של היפוגליקמיה ישים דגש על יחסיו של המטופל לאוכל שלו ותחושותיו האובייקטיביות לאחר ארוחה מתוקה או מזונות המכילות עמילן במידה רבה. עודף משקל, בכל מקרה, יילקח בחשבון.

ההפרעות ההיפוגליקמיות חדיםקלים לזיהוי. הם מופיעים שלוש עד ארבע שעות לאחר הארוחה וקורים גם בלילה: התקפי פאניקה, רעידות בידיים או בכל הגוף, גלי חום פתאומיים, תחושת רעב ללא שליטה, דפיקות לב או אריתמיה, חרדות חריפות, חולשות או סינקופה. הם לא מופיעים אצל כל אחד.

הפרעות היפוגליקמיות כרוניותיכולים להתקיים ללא קשר של רמת הסוכר בדם. הם התוצאה של אסטוניה מטבולית קבועה הנגרמת על-ידי ההיפוגליקמיה יותר מאשר ירידה של סוכר בדם עם הרגולציה שלהם ההורמונאלית. כאבי ראש מורגשים כרצועות העוקפות את הראש. עוד מורגשים, עייפות, חולשות, צפצופים באוזניים, הפרעות זיכרון וריכוז, נימולים בקצוות ובפנים, התכווצויות בשרירים, כאבי בטן, בטן נפוחה ושלשוך. סימפטומים אלו, חייבים לציין, נעלמים לאחר ארוחה ומוגברים בזמן רעב.

לרוב חולי פיברומיאלגיה עם פיברוגליקמיה יש חשק תמידי ובלתי נשלט של מזונות או שתייה מתוקים בניסיונות, לשווא, להוציא מהם קצת אנרגיה. סוכרים ומזונות עתירי פחמימות מוחלפים מהר מאוד לפחמימות בתהליך הביולוגי של העיכול, לכן הגוף מעדיף את האספקה הזו. לרוע המזל, אצל הפיברומיאלגים, כל תוספת מתוקה תמלא מהר את המלאי המטבולי למולקולות של גלוקוזה היוצרות כל פעם שחרור אינסולין מהלבלב שיוריד את העלייה הפתאומית של הגליקמיה כאשר הגלוקוזה מופנה לתאי השרירים, hépatiques, שומניים ואחרים. בנוסף, ועניין זה מאוד מעניין אותנו, האינסולין משתתף בעליית הספיגה הכלייתית של הזרחן אבל גם לחזרתם לתוך התאים השונים של הגוף. כך שתנודות רמת האינסולין רק יגבירו את סימפטומי הפיברומיאלגיה. סימפטומי ההיפוגליקמיה יתערבבו עם אלו של הפיברומיאלגיה. מטופלים אלו מתמודדים עם בעיה מטבולית רצינית. שינויים בהרגלים התזונתיים שלהם נדרשים. שום פשרה בדיאטה לא תתאפשר, אלא אם יהיו מוכנים לשלם את המחיר: שום שיפור או אפילו הרחפת הסימפטומים גם אם הגואיפנזין ממלאה את תפקידה על הצד הטוב ביותר. טיפולים מגבילים נדרשים הן עבור הפיברומיאלגיה והן עבור ההיפוגליקמיה. חיסול הסוכרים ומזונות עשירים בפחמימות ימנעו את התנודות של הגליקמיה וכתוצאה, את העליות של האינסולין המזיקות. (לחץ כאן)

הוכח שלפיברומיאלגים יכולת מעטה לגרות את הצד ה<היפותלמוס-היפופיזה של הציר ההיפותלמוס-היפופיזה- יותרת הכליה כמו גם מערכת העצבים הסימפתטית אדרנרגית המובילים לתשובה בלתי מספקת של ההורמון אדרנוקורטיקוטרופי(ACTH) ושל האדרנלין ממול מצב של היפוגליקמיה. חוסר היכולת של המערכות הנוירואנדוקריניות אצל הפיברומיאלגים מסבירים עוד יותר טוב את החפיפה של הפיברומיאלגיה ושל ההיפוגליקמיה.

עבור חלק מהמטופלים נדרשת בתחילת הטיפול דיאטה קשה מתי שאצל מטופלים אחרים, הדיאטה יותר רכה. דיאטה קשה לא תמשך יותר מחודשיים כאשר לאחר מכן, היא תהפוך ליותר רכה. הדיאטה, משל תוצאותיה הטובות, תהפוך להרגל חיים בהמשך.

<כאשר אין נוכחות של היפוגליקמיה, אין צורך בדיאטה.

3) חיפוש המינון הנכון
הטיפול דורש פרוטוקול מסוים ובדיקות קליניות קבועות. המטרה היא למצוא את המינון המינימאלי שתהפוך את התפתחות המחלה. מכיוון שהפיברומיאלגיה היא גנטית ותשובת הגואיפנזין כנ"ל, זאת אומרת שהמינון ותראפי תלוי בחשיבות ההפרעה הגנטית. במשפחה שישנה כמה פיברומיאלגים מסתבר שהמינון היעיל הינו זהה עבור כולם. קיימים "מגיבים" מהירים ו"מגיבים" איטיים.

המינון הוא עבור כל אחד בפני עצמו. המינון יהיה הדרגתי, בהתאם לתקופות של החרפה וגם של הקלה של הסימפטומים.

הפעילות של הגואיפנזין על הכליה תזרים את הזרחן של התאים הפגועים לכיוון רשתות הפקעית. הזרחן שיגיע בכמויות מכל מיני מקומות שבהם הוא היה במאגר ימנע את תגובת הכליות, אפילו אם הגואיפנזין החזיר אותם לתפקוד תקין. הדם יאסוף חלק ויניח אותם קצת בכל הגוף ובזה יאפשר עלייה של תקופת הביניים ונסבלת של הסימפטומים, כאשר תקופות אחרות יהיו הרבה יותר טובות. בשלב זה, אנחנו נהיה במצב של מציאת המינון הנכון, אפילו אם הוא יהיה הדרגתית כזי להימנע מכאבים מוגזמים לשווא. מינון גבוה מדי יחריף לאורך זמן וללא תועלת את הסימפטומים וזו לא המטרה שלנו. בהתאם למקרים, במינון הנכון, אנחנו נהיה עדים לשיפור בסיסי והדרגתי ללא תקופה של החרפה. במקרים אחרים, עם המינון הנכון, יהיו תקופות של החרפות נסבלות יותר ויותר קצרות (כמה שעות עד כמה ימים) ולסירוגין תקופות של שיפורים יותר ויותר ארוכות (כמה שבועות עד כמה חודשים).

 אני מבקש מהמטופלים שלי לרשום יום ביומו את מהלך הסימפטומים שלהם. הערכה זו וה"מיפוי" הקבועים הינם האמצעים הטובים ביותר כדי להעריך את המינון המינימאלי היעיל.

הדרך שבה כל מטופל חווה את שיפור מצבו האישי שונה ממטופל למטופל, בהתאם להיעלמות הסימפטומים העיקריים או המשניים. ההרגשה הכללית הטובה לאט לאט תצטייר אצל רובם. ככל שהמחלה ותיקה, הזמן הנדרש להפוגה מלאה יותר ארוך. ההפרעות האחרונות נעלמות ראשונות והותיקות יותר, אחרונות. ישנם הפרעות עמוקות וישנות שלא ניתן לשפר.

4) ה"מיפוי" : השלב החיוני

ה"מיפוי" הוא עזר רב לאבחון וגם כן למציאת המינון היעיל של הגואיפנזין. לכן, הוא יתבצע לפני כל טיפול ובכל ביקור לאחר מכן. מישוש הנפיחויות והגבשושיות היא שיטה אובייקטיבית של מהלך המחלה תחת הטיפול. הוא ימחיש על-פי סקיצות עוקבות אחת את השנייה את הירידה ההדרגתית במספר של הנפיחויות והגבשושיות בגודלם ובעקביותם. המישוש יוכיח שהגואיפנזין פועלת ושההפוגה בדרך הנכונה.

ה"מיפוי" יאפשר למצוא גם כן חסימות הנגרמות על-ידי סליצילטים.

5)החשיבות להיות מטופל על-ידי רופא בעל ניסיון עם הפרוטוקול

ברור לכם כעת שלקיחת מינון קבוע שרירותי של גואיפנזין לא מספיק כדי להגיע לתוצאות הרצויות. ניתן להשיג את מקסימום ההצלחה רק אצל רופא שמכיר את פרוטוקול הגואיפנזין הכולל כמה שלבים: סילוק הסליצילטים, הורדת הפחמימות במקרה הצורך באמצעות דיאטה, "מיפוי" קבוע ומינון עדין של הטיפול. הניסיון הרב של הרופא הולך יחד עם מסירותו הטוטאלית.

צריך לדעת ש:

- לא קיים נוסחה תראפיית ספציפית מכיוון שכל מקרה שונה

- חיפוש המינון היעיל דורש זמן וצרים להתמודד עם עליות וירידות

- מה שמצליח אצל אחד לא פועל אצל אחר בהכרח

- הפיברומיאלגיה לרוב משתייכת עם הפרעות שלא אובחנו

- צריך להתייחס לבעיות התירואידיות, הכלייתיות והפרעות הורמונאליות אחרות הקשורים הרבה פעמים עם הפיברומיאלגיה שיכולים להופיע בכל גיל אבל לרוב מסביב גיל המעבר

- להרבה תרופות יש תופעות לוואי של כאבים בשרירים או בפרקים המדמים את אלו של הפיברומיאלגיה או עייפות

אני יכול לומר שהגואיפנזין יעיל עבור רוב המטופלים ושתוצאות לא מספקות או חסרות הינן התוצאות של חוסר סילוק של הסליצילטים או של הזנחה לאחר מכן, של מינון לא תואם של גואיפנזין והרבה פעמים של חוסר סובלנות של המטופל. צריך להבין שהשיפור מתבצע בהדרגתיות ושהחזרה לחיים רגילים או כמעט רגילים דורשת זמן. סבלנות והתמדה הן מילות מפתח. לרוע המזל, ישנם כאלו שמוותרים לפני הזמן. באופן מוזר, אלו אותם האנשים שקיבלו במשך שנים טיפולים לא יעילים.

norkurld@zahav.net.il
לחץ לחזרה לראש העמוד