הקשר בין בלוטת התריס וגיל המעבר

הקשר בין בלוטת התריס וגיל המעבר
  • מה היא דומיננטיות אסטרוגן?
  • סימנים וסימפטומים של דומיננטיות אסטרוגן
  • תת פעילות בלוטת התריס/ דומיננטיות אסטרוגן
  • תת פעילות בלוטת התריס/ דומיננטיות אסטרוגן/ השמנת יתר
  • טיפול באסטרוגן ואמצעי מניעה

לרוב אצל נשים ישנה התעלמות ממצב של תת פעילות בלוטת התריס. הסימפטומים שהן חוות משוייכים בדרך כלל לגיל המעבר והם מטופלים בהקשר הזה. ההערכה היא שעד גיל 50 אחת מכל עשר עד שתיים עשרה נשים סובלת מדרגה מסויימת של תת פיעלות בלוטת התריס. בגיל 60 מדובר באחת מכל חמש/ שש נשים. השכיחות שיש לנוכחות של נוגדני בלוטת התריס עולה עם הגיל. נשים רבות מבלבלות בין סימפטומים של תת פעילות בלוטת התריס עם סימפטומים של גיל המעבר. נדודי שינה, עצבנות, דיכאון, דפיקות לב וחשיבה "מעורפלת" הם סימפטומים נפוצים בשני המצבים. אם היו סימפטומים לתת פעילות לפני הכניסה לגיל המעבר כאשר הבדיקות של הורמוני בלוטת התריס חזרו "תקינות", יש לשקול שמדובר במחלה של בלוטת התריס ולבצע בדיקת דם מקיפה, כולל נוגדנים.

  • מה היא דומיננטיות אסטרוגן?

אסטרוגן ופרוגסטרון מופרשים על ידי השחלות. ההורמונים הנשיים הללו פועלים בסנכרון אחד עם השני – פרגסטרון פועל כאנטגוניסט לאסטרוגן - על מנת להשיג הרמוניה הורמונלית. כהשניים לא מאוזנים נגרמות בעיות רפואיות משמעותיות.  בעוד שהורמוני מין נמצאים בירידה עם הגיל, קיים שינוי דרמטי ברמת הירידה של שני ההורמונים הללו לפני גיל המעבר ובשנים של גיל המעבר אצל נשים. מגיל 35 עד 50, יש ירידה של 75% בייצור של פרוגסטרון בגוף. אסטרוגן, במשך אותה תקופה, יורד רק בכ-35%. עד גיל המעבר, הכמות הכוללת של של הפרוגסטרון שנוצר נמוכה מאוד, בעוד אסטרוגן עדיין נמצא בגוף בכמחצית מהרמה שבה הוא נמצא לפני גיל המעבר. כלומר, בגיל המעבר, השחלות מפסיקות את הייצור של הפרוגסטרון לפני שהן מפסיקות את הייצור של האסטרוגן. דומיננטיות אסטרוגן נגרמת כתוצאה מעודף של אסטרוגן ביחס לכמות הפרוגסטרון המצוי לשם איזון או השבתה של השפעות האסטרוגן.  זה בא לידי ביטוי בעיקר אם שליטה נמוכה ברמות הסטרס מונעת מבלוטת האדרנל להשתלט על ייצור הפרוגסטורן (לחץ למידע נוסף) .  

  • סימנים וסימפטומים של דומיננטיות אסטרוגן (Estrogen Dominanceptoms)

כללים: שדיים נפוחים ורגישות בשדיים, כאב בשדיים עקרב מחלה פיברוציסטית, שרירנים ברחם, אנדומטריוזיס, תקופות וסת לא סדירות, תקופות חסרות, קרישת דם מוגברת, PMS (תסמונת קדם וסתית), חשק מיני ירוד, החזקת מים (אצבעות נפוחות ונפיחות בכפות הרגליים), נפיחות כללית, עלייה באחוז השומן (במיוחד סביב הבטן, המותניים והירכיים), התכווצויות שרירים, עייפות מתמדת, אובדן זיכרון, שינויים במצב רוח, עצבנות, דיכאון עם חרדה, נשירת שיער, כאבי ראש, היפוגליקמיה, נדודי שינה, יובש בעיניים, עור יבש, אוסטיאופורוזיס, האצה של תהליך ההזדקנות.

ביניהם אנו מוצאים סימפטומים רבים של תת פעילות בלוטת התריס.

  • תת פעילות בלוטת התריס/ דומיננטיות אסטרוגן

תת פעילות בלוטת התריס שכיחה יותר אצל נשים, כנראה בגלל שההורמונים הנשיים מפעילים את ההשפעה שלהם על תפקוד בלוטת התריס. פרוגסטרון מאפשר את הפעולה של הורמון בלוטת התריס, ואילו האסטרוגן מתנגד להורמון בלוטת התריס. אז, אם לאישה יש פרוגסטרון נמוך ו / או רמה גבוהה של אסטרוגן, זה מקשה על הורמון בלוטת התריס לעשות את העבודה שלו. הסימפטומים של תת פעילות בלוטת תריס עלולים להתרחש בגלל הדומיננטיות של האסטרוגן.

סוג תת הפעילות של בלוטת תריס אצל נשים כתוצאה מאינטראקציות הורמונאליות אינו מוביל למחלה של בלוטת התריס אלא לתפקוד לקוי שמתואר כ- "תת פעילות תפקודית של בלוטת התריס ". הנה התיאור שניתן עלי די הרופא ד"ר ג 'ורג גילסון שהוא המנהל הרפואי של המעבדה בקלגריRMA : "תת פעילות תפקודית של בלוטת התריס היא בעיה נפוצה מאוד המשפיעה על אלפי נשים בקנדה.בדרך כלל, הבדיקות של בלוטת התריס חוזרות תקינות, אולם קיימים כל הסימפטומים המצביעים על האטה של בלוטה או של תת פעילות של הבלוטה".

הרופא,  ד"ר ג'ון ר. לי המנוח, היה הסמכות הבינלאומית והחלוץ בתחום איזון הורמונאלי בנשים וגברים. אנו חווים לו את הביטוי "דומיננטיות אסטרוגן". לפי ד"ר לי, דומיננטיות אסטרוגן נמצאת מאחורי מקרים רבים של תת פעילות בלוטת התריס באמצע החיים. ד"ר לי, בהתבסס על הניסיון הקליני שלו, מציע בעבודתו שכאשר אסטרוגן לא מתאזן כראוי עם פרוגסטרון, הוא עלול לחסום את פעולת הורמון בלוטת התריס, כך שגם כאשר בלוטת התריס מייצרת רמות נורמליות של ההורמון, הוא לא יעיל ומופיעים סימפטומים של תת פעילות בלוטת תריס. במקרה זה, בדיקות מעבדה עשויות להראות רמות תקינות של הורמון בלוטת התריס משום שבלוטת התריס עצמה מתפקדת כמו שצריך. קבלת מרשם לפרוגסטרון בכמויות קטנות בצורה של קרם דרך העור עשויה לעזור לשפר את התגובה התאית להורמונים אלה. רוב התסמינים מופחתים בצורה ניכרת.

הבעיה הופכת למורכבת כאשר המרשם שניתן לאישה הוא לטיפול בסימפטומים של גיל המעבר או שהיא מקבלת רק תוסף אסטרוגן לגיל המעבר, משום שזה יוביל להחרפה של חוסר האיזון ההורמונלי הקיים (לחץ למידע נוסף).

  • כיצד דומיננטיות אסטרוגן משפיעה על תפקוד בלוטת התריס?

אסטרוגנים מגבירים את הסינתזה של גלובולין קושר התירוקסין (TBG), שהוא מוביל חלבון המיוצר בכבד, שקושר אליו את הורמון בלוטת התריס ובכך הופך את הורמון בלוטת התריס ללא פעיל חלקית. רק הורמונים חופשיים –לא קשורים – הם פעילים. עודףTBG, פועל כמיכל לאגירת הורמונים, ובכך מגדיל את חלקם של ההורמונים הלא פעילים על חשבון ההורמונים החופשיים (הפעילים)שכתוצאה מכך הופכים לפחות זמינים לרקמות.

בנוסף, ידוע שאסטרוגנים מעכבים אתה המרה של T4 ל T3 המובילה להמרה המועדפת ל- T3 הפוך (T3 לא פעיל). עודף שלT3 הפוך, חוסם את הקולטנים, כמו מפתח פגום במנעול, מאט את הפעילות התאית בתאים וגורם לסימפטומים של תת פעילות בלוטת התריס.

  • תת פעילות בלוטת התריס/ דומיננטיות אסטרוגן/ השמנת יתר

אסטרוגן גורם לקלוריות מזון להיות מאוחסנות בצורת שומן. הורמון בלוטת התריס גורם לקלוריות שומן להפוך לאנרגיה שימושית. לפיכך,להורמון בלוטת התריס ולאסטרוגן יש פעולות מנוגדות.
דומיננטיות האסטרוגן משפיעה על קולטני בלוטת התריס והיא האחראית לתת פעילות תפקודית של בלוטת התריס, שגורמת לעלייה במשקל בכך ששומן מצטבר סביב המותניים, הירכיים והבטן התחתונה. יש לשים לב שהאסטרוגן נמצא גם כפיטואסטרוגנים ואסטרוגניםזרים בסביבה שלנו. העליה במשקל תיקרה  למרות כל נסיון לעשות דיאטה או פעילות גופנית. תת פעילות תפקודית של בלוטת התריס ועלייה במשקל לא יתוקנו על ידי טיפול בתחליפי הורמון בלוטת התריס שאינו לוקח בחשבון את הבעיה הבסיסית, שהיא דומיננטיות של אסטרוגן. רק טיפול עם פרוגסטרונים טבעיים יפחית את המשקל העודף על ידי איזון הדומיננטיות של האסטרוגן והפעלה מחדש של קולטני בלוטת התריס. דומיננטיות האסטרוגן תיעלם וקולטני בלוטת התריס ישובו לפעול כמו שצריך, כלומר, המצב של תת פעילות בלוטת התריס יחזור להיות תקין. (לחץ למידע נוסף) 

  • טיפול בתחליפי הורמונים (HRT) וגלולות למניעת הריון

HRT בכל צורה שהיא, אם כדי להסדיר את המחזור החודשי,להקל על טרום גיל המעבר וגיל המעבר עצמו, או כגלולות למניעת הריון, עלולים ליצור בעיה בבלוטת התריס.
הגלולה למניעת הריון מכילה אסטרוגן ופרוגסטרון סינטתיים. נטילת הגלולה מעכבת ייצור אנדוגנים של פרוגסטרון, שמונע מהאישה מלהיכנס להריון בצורה נהדרת, אבל בו זמנית יוצר תוהו ובוהו במערכת האנדוקרינית. כתוצאה מכך, מחסור בפרוגסטרון עשוי להתפתח ולהוביל לדומיננטיות של האסטרוגן, אשר לא רק עשוי להשפיע על בריאות בלוטת התריס, אלא גם על הבריאות הכללית. פתרון אחד ברור לכך הוא להפסיק לקחת גלולות למניעת הריון, אך נשים רבות לא תרצנה לעשות את זה, גם אם זה משפיע לרעה על הבריאות שלהן. עבור אותן נשים שרוצות להישאר על הכדור, נטילת פרוגסטרון טבעי יכול לעזור עם המחסור בפרוגסטרון. כמובן שזה לא מהווה פתרון קבע. אולם,זה יכול לעזור לנהל את הסימפטומים של דומיננטיות האסטרוגן בזמן שממשיכים לקחת גלולות למניעת הריון. אך כפי שציינתי, המצב האידיאלי יהיה להפסיק לחלוטין לקחת גלולות למניעת הריון. ההשלכות לטווח הארוך גרועות יותר עבור מי שלקח את הגלולה בגיל מוקדם יותר. (לחץ למידע נוסף)

אם רושמים לכן אמצעי מניעה בשביל אי סדירות של הוסת או PMS  (תסמונת קדם וסתית) חשוב לזכור שבעיית בלוטת התריס עשויה לגרום למחזור לא סדיר ול-PMS, או הפוך, יתכן ואמצעי המניעה הוא זה שגורם לבעיה בבלוטה.

אם מופיעים סימפטומים של תת פעילות תפקודית של בלוטת התריס באישה הלוקחת HRT או גלולות למניעת הריון, הטיפול הטוב ביותר במקרים רבים הוא להפסיק את הטיפול או את השימוש בגלולה ולראות אם הסימפטומים נעלמים. במקרה שמדובר בגיל המעבר, צריך לקבל מרשם רק לפרוגסטרון הטבעי, אחרי התייעצות עם גינקולוג.  אם תחליף של הורמון בלוטת התריס נחוץ, אני אישית מתחיל בדרך כלל עם נתינת מרשם של T3 עם שחרור מושהה (אני אחזור לזה בהמשך) ולא רק תכשיר של  T4 (אלטרוקסין, יוטירוקס, סינתרואיד), ניתן בדרך כלל בניסיון לקצר את הכשל בהמרה מ-T4 ל-T3.

לבסוף, אם מטופלת עם מחלת השימוטו מקבלת מרשם לגלולות למניעת הריון, קרוב לודאי שהיא תצטרך יותר הורמונים של בלוטת התריס משום שהאסטרוגן בגלולה עובד נגדם.
מחלות אוטואימוניות כמו זאבת ומחלת השימוטו נקשרו גם כן לדומיננטיות של אסטרוגן ואי סדירויות הורמונליות אחרות. אצל נשים מסויימות דומיננטיות של האסטרוגן לוקח צורה חמורה ואף קטלנית, כדוגמת סרטן השד או הרחם. (לחץ למידע נוסף)

 

 

norkurld@zahav.net.il
לחץ לחזרה לראש העמוד